על הכותבים

ספר - העתיד שייך לדת האסלאם/מלחמתנו ביהודים

העתיד שייך לדת האסלאם+מלחמתנו ביהודים/סייד קוטב (תרגום מערבית: אפרים ברק, שאול ברטל)/ מערכות ומרכז דיין, תל־אביב, 2021, 184 עמודים סייד קוטב (1966-1906) היה אחד מהוגי הדעות החשובים של הפונדמנטליזם האסלאמי. שניים מכתביו החשובים מופיעים כעת במהדורה שנייה. שני הספרים בעלי אופי פולמוסי ומציגים את עמדתו הלוחמנית של קוטב כלפי שתי ״מתחרותיה״ המונותאיסטיות של דת האסלאם. בשעה שבספר הראשון קוטב מתפלמס עם הנצרות ועם תרבות המערב, ספרו השני מציג, בחלקו, את עמדתו כלפי היהודים, הכוללת יסודות אנטישמיים. קריאת שני הספרים חשובה להבנת משנתו הרעיונית של קוטב ומושגי היסוד שלה. בספריו אלה מניח קוטב את התשתית לרעיונות שהביע בספרו ציוני דרך, ובו קרא לג׳האד עולמי נגד המערב הצלבני ונגד היהדות העולמית. ארגונים שונים כאל־קאעדה, דאעש ודומיהם, ניסו ומנסים גם היום ליישם רעיונות אלה של מורם הרוחני ולהביא לאדנות אסלאמית כלל־עולמית. הספר הוא פרי שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז משה דיין ללימודי המזרח־התיכון ואפריקה איך לקרוא בספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

אפרים הלוי

יצחק רבין וביטחון ישראל

כפרים בספר

בנתיבי ה"בריחה"

מושגי יסוד באסלאם

לקחים היסטוריים בנושא המו"פ הצבאי

כיצד ומדוע נוצרו חידושים טכנולוגיים בתחום כלי המלחמה במהלך ההיסטוריה? מה היו יחסי הגומלין בין "המנהיגות הטכנולוגית" ובין "המנהיגות הצבאית" ומה היה חלקם של גורמי השלטון האזרחיים? אי אפשר לחזות מראש פריצות דרך טכנולוגיות, ולא להסתמך עליהן או לתזמן אותן עם אירועי מלחמה. לכן צבא הרוצה להתכונן למלחמה חייב להבטיח, הרבה לפני שהמלחמה מתרחשת, זרימה הדדית מתמדת בין הדוקטרינה, הטכנולוגיה ומערכות הנשק

מגזין סוף השבוע של מערכות - 14 בנובמבר 2024

מאמר חדש על התהום הפעורה בין תפיסת הניצחון במערב בכלל ובישראל בפרט לעומת התפיסה בקרב ארגוני ההתנגדות / על כבלים, זרקורים, צוללות ואמנות, ועל לקחים מבניין הכוח הימי בין מלחמות העולם / המארינס חוגגים (כמעט) 250 שנים / 59 שנה לעצמאות רודזיה (זימבאואה): תולדותיה, המלחמה בה, מה אפשר ללמוד (ולא ללמוד) ממנה על חתרנות ולמה מעשים חשובים יותר מסיפורים

הדרך אל הכישלון המודיעיני

המאמר בוחן תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולות האיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכה המודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגית והמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד