עוד ניצחון כזה

אחריות מבצעית - מודל לצה"ל 2000

האחריות המבצעית קשורה בעיקר למשימה במובנה הרחב: לתכנון, לביצוע, להשגת ההישג הנדרש ולשימור הכוח. האחריות המבצעית אינה כרוכה בשאלות אשמה וענישה - כל עוד אין מדובר בהתרשלות או בעברה פלילית. להפך, המנוף להתנדבות וללקיחת אחריות הוא הידיעה כי מותר לטעות, וכי תנאי הלחימה אינם מאפשרים ביצוע מושלם בכל משימה ומשימה

יצא לאור: סואץ אינה סטלינגרד

ספר שמתעד את לחימת גדוד הטנקים 433 שעליו פיקד נחום זקן במלחמת יום הכיפורים מתחילת הלחימה ועד לקרב האחרון בה. הספר מביא, ממקור ראשון, את חווית המפקד שנקלע למצבים ודילמות בלתי אנושיים

שאלון "תפיסת מצב": כלי לאיתור מוקדי לחץ ומסוגלות במשימות הנדרשות מהפרט ומהמסגרת

שאלון תפיסת מצב מעניק למפקד זווית התבוננות שונה ומדויקת על האתגרים המנטליים של חייליו, ועל המקומות שבהם נכון לתחזק את כושרם הנפשי. שימוש בכלי שמודד רמת לחץ ומסוגלות, יסייע למפקדים להפסיק לפעול על־פי תחושות בטן ולהתערב ולהשפיע במקום שהחיילים זקוקים לכך

הקרב על אנטונוב – החמצה אופרטיבית שהפכה לכישלון אסטרטגי

במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן פוטין על־פי ייעודם המקורי, נגזר על הכוחות המיוחדים הרוסיים כנראה להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים נגד התנגדות עממית רחבה ונחושה. הקרב על אנטונוב כדוגמה לניסיון עריפה אסטרטגי שנכשל

היעדרה של אמנה בין־לאומית המסדירה פעילות התקפית במרחב הקיברנטי

בכוחם של אירועים משמעותיים בזירה הבין לאומית להביא את דרגי מקבלי ההחלטות לנסח ולאשרר אמנות בין לאומית. חשוב כי מקבלי ההחלטות הישראליים במערכת הביטחונית ומחוצה לה ישאלו מה יכולה להיות המשמעות של חתימת ישראל על אמנה בין־לאומית שתגביל את השימוש בסייבר ככלי התקפי, בין אם מרצון או כתוצאה מלחץ בין־לאומי, ומהם האינטרסים הישראליים שחשוב שיישמרו ויקודמו במסגרתה

חומה תודעתית: בין "שומר החומות" ו"חומת מגן"

בהינתן מצב של מלחמה דו־זירתית בין צה”ל לשני צבאות הטרור חזבאללה וחמאס, בניית כוחם של כוחות היבשה וביטחונם העצמי של מפקדיו צריכה לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. בימים אלה, כשבאירופה מתנהלת מלחמה המעלה סימני שאלה בדבר כשירות כוחות היבשה של הצבא הרוסי לנוכח ביצועיו, הסכנה מהזנחת כוחות והימנעות מהפעלתם ברורה מתמיד

עדכון תוכנית הפקמ"ב בכוחות היבשה - למה צריך לעדכן ומדוע זה הכרחי

עדכון תבנית הפקמ"ב נובע בעיקר מפערים מקצועיים ותפיסתיים, ואין לראות בו ככזה הנובע מהרצון לחדש בשם החדשנות. ההטמעה אינה נעשית רק במסירת הפקודה העדכנית למפקדים ולבסיסי ההכשרה, אלא מחייבת עיסוק אמיתי של המפקדים והמדריכים, אשר מתחיל בלימוד השינוי ומהותו, ממשיך באימוץ השינוי באופן אישי ואחר כך בהטמעתו בתוכניות ההכשרה, באימונים, בתכנון המבצעי ובלחימה בפועל

משנים גישה בניתוח האתגר המבצעי - ניתוח המערכת היריבה במבצעי היבשה

עדכון תבנית הפקמ”ב, מערכת ההפעלה של כוחות היבשה, הוא הזדמנות לעדכן את היישום של שיטת ניתוח האתגר המבצעי כמערכת שלמה ולהטמיעו. כל עוד ”החומרה” (המפקד והמטה) ותופעת המלחמה אינם משתנים – יבסס המפקד את החלטותיו על מידע חלקי הנוגע לסביבה המבצעית ויחליט תחת לחץ. המערכת היריבה היא דגם קוהרנטי ופשוט, שהמפקד יוכל להבין, להסביר אותו ולפעול לפיו

המיקוד המבצעי במרחב החשאי: האם נכון לחבר בין כוח צבאי בעל מסה לכוחות ביון?

האתגרים הביטחוניים שבפניהם עומדת ישראל הופכים את הפעולה במרחב החשאי לרכיב מרכזי במענה ואת הערך האסטרטגי הנדרש לפעולה כזו למורכב. כיום יש שני סוגי פתרונות: מתיחה של יכולות צבאיות סדורות או הרחבה של יכולות ביון. במאמר זה מוצע פתרון שלישי – כוח קומנדו מיוחד – שמהותו שילוביות בין הרכיב הצבאי לרכיב הביון