תוכן העניינים, הקדמה ופתח דבר

הביטחון הלאומי הליטאי בצילה של רוסיה ומחשבות על ישראל

ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי

בין המערכות 19: יוני-יולי 2022

בגיליון: "האימון שלהם יהיה ישר ברטוב"/ ישראל, סודאן ודרום סודאן מציגות: מהפך? / מה עצר את התמרון היבשתי הרוסי בחודשיים הראשונים למלחמה? / האתיקה של בחירת רמטכ"ל / "חופשת הורות" לאבות – מנוף לשוויון הזדמנויות מגדרי / על גבורה וטרגדיה – הצנחנים הרוסים בקרב גוסטומל / כבר לא "אי": החשיבה מחדש על התפיסה העצמית של ישראל בעקבות הסכמי אברהם / רכב קרבי יבשתי בלתי מאויש – שרידות, מבצעיות ורצף לחימה / צבאות יבשה מחפשים משמעות / החלטה לא מושלמת בזמן עדיפה על פתרון מושלם באיחור

תוכן העניינים

המיקוד המבצעי במרחב החשאי: האם נכון לחבר בין כוח צבאי בעל מסה לכוחות ביון?

האתגרים הביטחוניים שבפניהם עומדת ישראל הופכים את הפעולה במרחב החשאי לרכיב מרכזי במענה ואת הערך האסטרטגי הנדרש לפעולה כזו למורכב. כיום יש שני סוגי פתרונות: מתיחה של יכולות צבאיות סדורות או הרחבה של יכולות ביון. במאמר זה מוצע פתרון שלישי – כוח קומנדו מיוחד – שמהותו שילוביות בין הרכיב הצבאי לרכיב הביון

צבאות יבשה מחפשים משמעות

צבאות יבשה נבנים בזמני שלום ומיועדים למלחמה, וכדי לפעול בזמני שלום צריכים להסיט משאבים. הדילמה: האם להתאים את משימות הצבא לציפיות של המדינאים, או להשקיע בבניין כוח שלא משרת אותו במלחמה? שני מקרי בוחן של צבאות יבשה אירופיים שנדרשו לעשות את ההתאמות המתבקשות לשימור הרלוונטיות שלהם

מערכות עומק: שיח' יוסף אל־קרצ'אוי – מעצב הפרגמטיזם האסלאמי

ב־26 בספטמבר 2022 מת שיח' יוּסֻף אל־קַרַצַ'אוִיּ, מי שיכול להיחשב אחד מגדולי אנשי הדת והפוסקים הסונים בימינו, ובעל השפעה אדירה על סוגיות מרכזיות שהאומה המוסלמית התמודדה עימן בעשורים האחרונים, ובראשן הסוגיה הפלסטינית והיחסים שבין אסלאם ומערב. קרצ'אוי גיבש אסכולה בשם וַסַטִיַּה (בתרגום מילולי: אמצע). זרם זה צמח מתוך תנועת "האחים המוסלמים" שקרצ'אוי היה חברה הנאמן ואחד מתלמידיו המובהקים של מייסדה, חַסַן אל־בַּנַּא. את עקרונות זרם הוסטיה, ביטוי לפרגמטיזם אסלאמי בגבולות השריעה המאפשר מרחב תמרון ניכר, אימצו הן תנועת חמאס והן התנועה האסלאמית בישראל, על אף ההבדלים המשמעותיים ביניהן. מערכות עומק זה מציג בקצרה את מהות זרם הווסטיה, כפי שעיצבו קרצ'אוי, ומתמקד בהשפעתו האידיאולוגית-תיאולוגית של קרצ'אוי על הג'האד ועל המאמץ המלחמתי של חמאס נגד ישראל. כמו כן המאמר מנסה לסכם את עיקרי מורשתו של קרצ'אוי לדורות המוסלמים הבאים. המסמך חשוב לכל מי שמנסה להבין לעומק את השורשים האסלאמיים של תנועת חמאס, את דרך הלחימה שלה והאופן שבו היא מנהלת את מאבקה נגד ישראל, ופותח צוהר להבנת דפוסי ההתנהגות הפוליטית של תנועה כמו רע"ם (הרשימה הערבית המאוחדת), שהיא יוצאת חלציה של התנועה האסלאמית בישראל, הפלג הדרומי. המחבר, ד"ר שגיא פולקה, הוא עמית מחקר לימודי אסלאם במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל־אביב. מחבר הספר Shaykh Yūsuf al-Qaraḍāwī – Spiritual Mentor of Wasaṭī Salafism איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי.

דבר העורך

השלכות נורמטיביות של הפעלת מערכות נשק אוטונומיות חמושות: אתגר בשדה הקרב העתידי

ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והמלחמות הא־סימטריות שמאפיינות את מרבית העימותים הצבאיים בעשורים האחרונים, שינו משמעותית את אופן הלחימה וכֵּליה. את מקומן של העוצבות הלוחמות והלחימה הקונוונציונלית תפסו אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, בהם מערכות נשק אוטונומיות חמושות הנקראות בשם הגנרי "רובוטים קטלניים אוטונומיים" (Lethal Autonomous Robotics – LARs), והם נחלקים לשני תתי סוגים: מערכות נשק קטלניות שהן אוטונומיות לחלוטיןLethal Autonomous Weapons Systems) –LAWS ), ומערכות נשק קטלני חצי אוטונומיות Partially Autonomous Lethal Weapon Systems) – (PALWS. התפתחויות אלה מעלות סוגיות קשות בתחומים אחדים, ובעיקר בתחום האתי והערכי: עד כמה ניתן להשאיר בידי כטמ"מים (כלי טייס מופעלים מרחוק), או מערכות נשק אוטונומיות למיניהן, את ההחלטה הסופית להשמיד מטרה? האם פיתוח מערכות אוטונומיות לחלוטין ושימוש בהן אינם סותרים נורמות מוסריות ואתיות מקובלות, לפחות במדינות דמוקרטיות? ובמיקוד מקומי – האם יישום מערכות אלה אינו עומד בניגוד לערכי מסמך "רוח צה"ל", למשל הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם וטוהר הנשק? האם שיקולי רגישות לנפגעים (מכוחותינו) תביא לשימוש מופרז בכלים בלתי מאוישים, ועוד. על בסיס השוואה לנעשה בתחום זה בכמה מדינות מערביות דמוקרטיות ובגופים בין־לאומיים רלוונטיים, המאמר הנוכחי מתריע על העובדה כי בשדה הקרב העתידי (או כבר הנוכחי) יהוו הדילמות הללו את האתגר העיקרי בפני מקבלי ההחלטות הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני, כמו גם בפני דעת הקהל הרחבה בישראל. המאמר מציג את מצב ההתפתחויות בתחום זה בישראל ובחו"ל, ודן בדילמות העיקריות הנובעות מהתפתחויות אלה.

כשירות מערך המילואים בצה"ל – הפרדיגמה ושברה

מערך המילואים בצה"ל הוא ממרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמתה. בעשרים השנים האחרונות עבר המערך תמורות הנובעות מהִשתנות מאפייני הלחימה ומשינויים בחברה בישראל. שיאו של תהליך זה עם חקיקתו של חוק המילואים ב־2008. מאמר זה מתמקד בכשירות מערך המילואים, ובפרט בכשירות כוחות המילואים ביבשה, ובשחיקתה במהלך עשרים השנים האחרונות. במאמר תוצג הטענה כי אי קיומו של מודל תקציבי קבוע המיועד לשמירת כשירות מערך המילואים במשך שנים פוגע במוכנות המערך למלחמה. המאמר סוקר את ההתרחשויות והתהליכים המשפיעים על כשירות המערך, בדגש על חוסר יציבות מודל האימונים במהלך השנים. חוסר היציבות במודל האימונים וכשירות המערך משפיעים גם על מרכיבים "רכים" של המערך, כמו תחושת הנחיצות והמסוגלות של משרתי המילואים. תהליך זה עלול להוביל למשבר אמון בין משרתי המילואים לצה"ל, ועלול להשפיע לרעה על תוצאותיה של המלחמה הבאה. המאמר מציע גישה חדשה לתפיסת הכשירות של מערך המילואים ביבשה, ולפיה יש לנהל את אימון כוחות היבשה על בסיס חקיקה המגדירה תקציב ייעודי ומגודר, ותחת אחריות ישירה של שר הביטחון ומפקד זרוע היבשה.