פרדיגמות במציאות משתנה: מודל צבא העם 2020
הצבא אינו ממצה בצורה מיטבית את שני המשאבים החשובים ביותר: כוח אדם וזמן. יש צורך ברור ומיידי בתהליך של שינוי ובמעבר מצבא מיליציוני לצבא יבשה מקצועי, שיוכל לאתגרים בעתיד הנראה לעין
מציג עמוד 14 מתוך 1241 תוצאות
הצבא אינו ממצה בצורה מיטבית את שני המשאבים החשובים ביותר: כוח אדם וזמן. יש צורך ברור ומיידי בתהליך של שינוי ובמעבר מצבא מיליציוני לצבא יבשה מקצועי, שיוכל לאתגרים בעתיד הנראה לעין
הפיחות המתמשך בביצועי צה”ל מאז 1967 נובע מכך שמלחמת ששת הימים הייתה המלחמה האחרונה שההכנות לקראתה והפעלת הכוח בה נגזרו ישירות מתפיסת הביטחון של ישראל
בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה סגד צה"ל לכוח האווירי וביטל את חשיבותו של צבא היבשה. זו הייתה סטייה חמורה מתורת הלחימה הקלאסית, וכעת יש לחזור אליה
במלחמת המפרץ שיגרו האמריקנים חימוש מונח יקר מאוד לעבר מטרות זולות בהרבה. סוגיה כלכלית זו נבחנת - לצד סוגיות רבות נוספות הנוגעות להפעלת הכוח האווירי במלחמה- בספר החדש "סופה בשמי עיראק" (המחברים: תומס קיני ואליוט כהן, הוצאת "מערכות" 2000)
צה"ל הגיע לעימות הנוכחי שיזמו הפלסטינים, משום שהשכיל לפתח מראש את הידע הנדרש לניהולו של העימות המוגבל. על צה"ל להמשיך בפיתוח הידע על מנת שימשיך רלוונטי מול האיומים השונים הניצבים בפניו. המפתח לכך מצוי בעיקר בעידוד החשיבה והביטוי
אופיו של הכוח האווירי הופך אותו לכלי אידאלי לניהול מוצלח של מלחמת התשה דוגמת זו שבה אנחנו נתונים זה יותר משנה מול הפלסטינים : ביכולתו לקיים רצף של פעילות בלי להיקלע להתשה, להעתיק במהירות מאמצים מגזרה לגזרה, לשמור כל הזמן על רמת החיכוך הרצויה ולפגוע בידיוק נמרץ ביעדים הנבחרים בלי לגרום לנזקים סביבתיים
ההצלחה המסתמנת מהפעלת מערכות הכטמ"ם האיראניות באוקראינה לאחרונה, צפויה להעלותם מדרגה בשני מישורים – טכנולוגי ופרויקטלי. אחת התוצאות המשוערות של שגשוג כלכלי בתעשייה זו תתבטא במיקוד מאמציה בחמושים ארוכי טווח, מודרניים, שיסייעו לה לייצר דימוי של הקרנת עוצמה הרחק מגבולותיה