האומץ להביע דעה עצמאית - לשמיעה
לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם. לתופעה הזאת יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי. המאמר מונה את הסיבות לתופעה הזאת ובוחן את הדרכים למיגורה
מציג עמוד 14 מתוך 360 תוצאות
לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם. לתופעה הזאת יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי. המאמר מונה את הסיבות לתופעה הזאת ובוחן את הדרכים למיגורה
יישום דוקטרינות צבאיות שאינן מתאימות למציאות בשטח הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שצבאות המערב מפסידים שוב ושוב בהתמודדויות נגד לוחמי גרילה. זוהי טענתו המרכזית של ג'יימס קורום (Corum. S James ) בספרו "אסטרטגיות גרועות" (Press Zenith, Strategies Bad)
גיליון מורחב זה הוא תוצר של המציאות המורכבת של העולם שלאחר 7 באוקטובר. לנוכח גיוסם של כותבות.ים ושופטים.ות בצו 8, הסבירות לעמוד בתוכנית המקורית של הוצאת הגיליון בזמן ירדה לחלוטין. כך נולד הרעיון להוציא גיליון מורחב שהוא למעשה שני גיליונות – גיליון חורף 2023 (6) וגיליון קיץ 2024 (7). במובן זה, הגיליון המורחב עומד בצילם של המאורעות שעברנו כולנו. עם זאת, מרבית המאמרים והמדורים נכתבו לפני המלחמה. בכך הגיליון הוא גם עדות להמשכיות המחקר בתחום וליכולתו לאסוף את עצמו, להתרכז, ולא להזדרז להסיק מסקנות אקדמיות לפני תקופה של עיבוד. הוא אינו גיליון בנושא המלחמה ואינו מתיימר לעסוק בה, גם אם יש בו אזכורים מסוימים והתייחסות מוגבלת למלחמה ולמציאות, וגם אם כולנו איננו כשהיינו
ההפתעה שחוותה מערכת המודיעין הישראלית בעקבות פשיטת חמאס על עוטף עזה והנגב המערבי ב־7 באוקטובר הייתה סוג ייחודי של הפתעה בסיסית. סוג זה של הפתעה, הפתעה בסיסית–אבסורדית, מאופיין בהתממשותו של תרחיש שנמצא מחוץ לקבוצת התרחישים האפשריים מבחינת הצד המופתע. כדי שמערכת המודיעין תוכל להנדס עצמה להיות פחות פגיעה לנוכח הפתעה בסיסית–אבסורדית, עליה קודם כול ללמוד ולהבין את מהותה
האתגר: דיון עומק בנוגע למנהיגות הצבאית בצה״ל – מהם מרכיביה, מהם האתוסים עליהם היא מבוססת ואיך היא משתנה ומתפתחת במשך השנים. תפיסות המנהיגות המוסדיות נשענות על מודלים מסורתיים של מנהיגות – הן מתייחסות למנהיגות כפעולה של היחיד, הן מדגישות תכונות ויכולות מסורתיות של מנהיגות ונשענות על מסורות, מבנים ואתוסים עמוקים בצה״ל. זאת בשונה מגישות חדשות של מנהיגות המתייחסות למנהיגות כתהליך משותף ומדגישות יכולות ומיומנויות חדשות הנדרשות לנוכח אתגרי המנהיגות בעת הנוכחית. במקביל, השינויים שחלו במאפייני העימותים, שינויים בחברה הישראלית בדגש על התגברות ערכים אינדיווידואליסטים וליברליים, שינויים במאפיינים ּ הארגוניים־תעסוקתיים של הצבא, שינויים טכנולוגיים והגברת הרשתיות מציבים בפני המפקד אתגרים מנהיגותיים חדשים, לצד אלו המסורתיים, ודורשים את השתנותה של המנהיגות הצבאית.
גדוד 433 במלחמת יום הכיפורים: סיפור לחימה של גדוד טנקים שלחם במהלך מלחמת יום הכיפורים, ובסופה הוביל את הלחימה בקרב הקשה מכולם בתוך העיר סואץ. הספר מתעד את המג"ד נחום זקן מתחילת הלחימה ועד לקרב האחרון בה, ומביא ממקור ראשון את חווית המפקד שנקלע למצבים ודילמות בלתי אנושיים. מתוך ההקדמה של רא"ל (מיל׳) אהוד ברק, לשעבר הרמטכ״ל, ראש הממשלה ושר הביטחון: ״ספר עמוק ומבריק, מרתק וסוחף, זורם, קולח ומעורר מחשבה. מצליח להנגיש ולהאניש תופעות לא אנושיות של מלחמה והרג, תעוזה והקרבה, נחישות ודבקות במשימה. הספר עשיר בעדויות של לוחמים, המתארות את המצבים הבלתי נתפסים שחוו בגופם ובנפשם... נחום ולוחמי 43 ראויים שיהיו לנו לדוגמה ולמופת על עוז הרוח והאומץ, היוזמה והתושייה, תעצומות נפש וההקרבה, שיקול הדעת ועוצמת אדם נפלאה שגילו לאורך כל המלחמה״. איך לקרוא בספר הדיגיטלי? * לקריאה בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
במאמרו "השפעת החברה על הדוקטרינה ועל התרבות של צה"ל" (מערכות 412 ,מאי 2007 (מתלונן אל"ם פינקל על שהחברה הישראלית מציבה דרישות בלתי סבירות ממפקדי צה"ל. אבל האמת היא שהחברה בישראל מצפה מהם לדברים בסיסיים וסבירים ביותר. למשל: שיידעו שחייל זקוק למים לאחר כמה שעות צעידה ושטנק זקוק לתדלוק לאחר כמה שעות נסיעה
"אנשי חמאס צוידו במצלמות גו פרו ומצלמות ראש ומצלמות גוף. למי שלא היה את זה – היה טלפון נייד שבעזרתו צילמו. המטרה הייתה להשתמש בצילומים הללו כדי לשתק מפחד את האויב". ד"ר רון שלייפר, חוקר לוחמה פסיכולוגית מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על התרבות החמאסית, על לוחמה פסיכולוגית במלחמת "חרבות ברזל" ומה שעומד מאחוריה
כתיבה צבאית חשובה למפקד הבכיר לצורך גיבוש דעה וקבלת החלטות. תרבות כתיבה זו אינה נפוצה כיום בצה"ל ועל כן יש לגבש תוכנית במטרה לשנות את התרבות הארגונית בתחום זה. מימוש התוכנית עשוי להביא להגדלת היקף הכתיבה בצה"ל, להעלאת איכותה ובסופו של דבר לקבלת החלטות טובות יותר
המעבר מתרבות של שגרה - המתאפיינת בצה”ל בניכור, בצייתנות, בהיעדר יוזמה, בהיעדר שיתוף פעולה ובתחושה של חוסר השפעה על המערכת - לשדה הקרב אינו טריוויאלי כלל וכלל ועלול להיות הרסני בתוצאותיו. הפתרון הוא לאמץ גם בימי שגרה את התרבות הארגונית שמאפיינת עיתות חירום ושעיקריה הם הבנת המטרה, שיתופי פעולה לשם מיצוי הכוח, יוזמה והתקפיות, אומץ לב והקרבה