דבר העורך

דבר העורכת

גיליון מורחב זה הוא תוצר של המציאות המורכבת של העולם שלאחר 7 באוקטובר. לנוכח גיוסם של כותבות.ים ושופטים.ות בצו 8, הסבירות לעמוד בתוכנית המקורית של הוצאת הגיליון בזמן ירדה לחלוטין. כך נולד הרעיון להוציא גיליון מורחב שהוא למעשה שני גיליונות – גיליון חורף 2023 (6) וגיליון קיץ 2024 (7). במובן זה, הגיליון המורחב עומד בצילם של המאורעות שעברנו כולנו. עם זאת, מרבית המאמרים והמדורים נכתבו לפני המלחמה. בכך הגיליון הוא גם עדות להמשכיות המחקר בתחום וליכולתו לאסוף את עצמו, להתרכז, ולא להזדרז להסיק מסקנות אקדמיות לפני תקופה של עיבוד. הוא אינו גיליון בנושא המלחמה ואינו מתיימר לעסוק בה, גם אם יש בו אזכורים מסוימים והתייחסות מוגבלת למלחמה ולמציאות, וגם אם כולנו איננו כשהיינו

השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות

אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה

ישראל, סודאן ודרום סודאן מציגות: מהפך?

לאחר יותר מחמישה עשורים של עוינות נסגר מעגל היחסים בין ישראל וסודאן. במציאות הנוכחית, השינוי המהותי ביחסים בין ישראל לסודאן ודרום סודאן הוא בחזקת מהפך, אך כזה שסימן שאלה מרחף מעליו. ימים יגידו אם סימן השאלה יוסר והיחסים עם שתי המדינות יתבססו ויצמיחו תועלת של ממש לישראל

כבר לא "אי": החשיבה מחדש על התפיסה העצמית של ישראל בעקבות הסכמי אברהם

בחלוף שנתיים מהסכמי אברהם השתנה מצבה האזורי המבודד של ישראל, ויש לה לא מעט ידידים במדינות המפרץ. אולם שיתופי פעולה כלכליים אינם מספיקים. היעד המרכזי הוא לבלום את איראן, ובעקבות ביקור נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן בישראל יש להתבונן מחדש במערכה האזורית שנוצרה בעקבות ההסכמים

התפקוד השישי: הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה

נושא ההגנה על הכוח הוא תפקוד לכל דבר בשדה הקרב, ויש להוסיפו לחמשת התפקודים המוּכרים ולראות בו מרכיב קבוע בשיקולי הלחימה ובניין הכוח. ההגנה על הכוח, נוסף על ההיבט של שרידות הכוחות, היא מרכיב מהותי ביכולת כוחותינו לשמור על חופש הפעולה ולאפשר את התמרון

מלחמת "מבול אל־אקצא" – מלחמת רמצ'אן 1973 גרסת חמאס

חמאס היא תנועה אסלאמית הניחנת באורך רוח, מתוך אמונה שאללה הכריע את המאבק בפלסטין לטובת המוסלמים ולכן זו רק שאלה של זמן עד שישראל תחדל להתקיים. ניצחון מבחינתה איננו מונח צבאי אלא תודעתי ותרבותי אסלאמי. על כן המטרה צריכה להיות לא רק לפגוע בחומר, אלא לנסות ולפגוע ברוח הלחימה של חמאס באמצעות הבנת רכיבי תרבות ההתנגדות שלה

מה לקחת מתיאוריות המלחמה: צורות, "משקפיים" או פרשנות בהקשר?

הגם שיש בספר נושאים במחלוקת, ספרו של בנג'ו תורם נדבך חשוב נוסף להתמצאות בתופעת המלחמה. חידוד הדמיון, יכולת ההשלכה והלמידה, כיצד מצביאים ומפקדים מימשו פוטנציאל, גישרו על־פני מתחים ופתרו בעיות מורכבות – חשובים לסל הכלים לא פחות מהסבר תיאורטי מנומק ואולי אף יותר מכך

הפיוס בין סעודיה לאיראן: רקע ומשמעויות

ב־10 במרס 2023, לאחר נתק מאז 2016 ובעקבות מגעים שהחלו בראשית 2022, נחתם ההסכם לחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן. באופן פרדוקסלי, ההסכם טומן יתרון כלשהו לישראל. וגם: איך משתלבות בו ארצות־הברית, סין ופקיסטאן

השפעת התאוריה הצבאית הרוסית על בניין הכוח

ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה