שאלות והרהורים על מדיניות ההרתעה

בראייה אסטרטגית, היעד הרצוי של מדיניות הרתעה הוא הרחקת סכנת המלחמה. למדיניות כזאת יש מחיר

השתתפות – דוגמה אישית

פרק 4: ממשלת ברק וקריסת תהליך השלום

שנה וחצי למלחמה באוקראינה

סוגיות בהפעלת הכוח האווירי הרוסי

המערכה הימית

מדיניות ישראל כלפי המלחמה באוקראינה: "הפיל והבעיה היהודית"

התווך התת קרקעי בעזה

"זה קומפלקס של מנהרות שמאפשרות תנועה במפלסים שונים של עומק הקרקע. חדרים שמשמשים לצורכי פיקוד ושליטה, חדרים שמשמשים לאחסון, חדרים שמשמשים כמחסה ללוחמים ששוהים מתחת לפני הקרקע כך שיש להם מתחת את כל הפונקציות הדרושות כדי שניתן יהיה להישאר שם לשהיות ממושכות". אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי מהמכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן על המנהרות בעזה, בפרק של "קול המערכות" על ההיסטוריה של המנהרות ברצועת עזה, הסוגים השונים שלהן והאתגר שהן מהוות לצה"ל

בדלנות, פיוס בלימה ומלחמה מוגבלת

המדיניות האסטרטגית המערבית מהעידן המודרני לעידן ה"פוסט-מודרני"

לחימה אסימטרית במוגדישו

קרב הדמים, שבו הסתבכו הכוחות המיוחדים של ארה"ב ב-3 באוקטובר 1993 במוגדישו, בירת סומליה, חולל מהפך של ממש במדיניות ההתערבות הצבאית של ארה"ב . בעקבותיו החליטו האמריקנים כי לעולם לא יתערבו שוב בסכסוך כלשהו מסיבות הומניטריות, אלא רק אם יש להם אינטרס חיוני. הספר "נץ שחור הופל במוגדישו" (יראה בקרוב אור בהוצאת מערכות), העוסק בקרב הדמים הזה, מהווה מסמך חשוב בתחום הסבוך של הפעלת כוחות סדירים נגד כוחות חתרניים בנוכחות אוכלוסייה עוינת