מציג עמוד 14 מתוך 4403 תוצאות
על ישראל להגדיר מחדש את האינטרסים האסטרטגיים שלה מול הודו, ולנסות לחשב מחדש את המסלול. חשוב לשמור על פרופיל גבוה ביחסים ולתעדף את הודו בתחומים שקשורים למכירה ופיתוח. מנגד חשוב שההודים ימשיכו להגדיר באופן ברור את המטרות המדיניות והביטחונית שלהם באוקיינוס ההודי ולבחון כיצד ישראל יכולה להקנות להם יתרון בכל הקשור להיבט הימי
"מפנקסו של מג"ד" – 9 שנים למבצע "צוק איתן" / מודל ההתערבות הצבאית הסובייטית ב"אביב של פראג" והקשר למלחמה הנוכחית / טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה / חזרה אל הרצח בקולנוע צפון, ואיך "מערכות" קשורה לסיפור / 71 שנים למותו של אלוף יצחק שדה / כלים שלובים – הפרק הרביעי בסדרה: התקופה שסוף שנות ה־90 ועד מלחמת לבנון השנייה / סוללות נטענות לאלקטרוביליות בשדה הקרב העתידי / פרידה מהעורך והמתרגם פרופ' אמציה פורת
מגזין סוף השבוע של "מערכות": בעקבות הלוויתו של חסן נצראללה בתחילת השבוע – מאמר על הגותו, משוואת הזהב החדשה שהציע וכיצד שגה בה / מלחמת רוסיה-אוקראינה נכנסת לשנתה הרביעית – מאמר חדש חוזר לקרבות החודש הראשון שעיצבו את המשכה, ויש שטוענים עד עכשיו / לקראת חודש רמצ'אן שיחל השבוע – על הקשר הדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש זה / ספר דיגיטלי על מחלקת הבקרה באמ"ן, כיצד היא פועלת בעידן המידע והאיפכא מסתברא כמוסד קהילתי / מאמר חדש על תרומת המחלקה להיסטוריה של צה"ל לחקר מלחמות ישראל, ויכולתה לתרום למחקרים עתידיים וביקורתיים
מאמר חדש מאת יסכה שאקי שמנתח את החות'ים דרך נקודת מבט שבטית / מדברי מפקדים: 49 שנים למותו של המצביא הבריטי פידלמרשל ברנרד לו מונטגומרי / ספר בעקבות הסכם השלום בין ישראל ומצרים שמראה כיצד אנו נראים בעיני יריבינו / על "משחקי מלחמה" ותוכניות מגירה למצבים שונים ככלים חיוניים מול מגוון אפשרויות ומצבים / 80 שנים לקרב איוו ג'ימה: מאמר על מצלמה וספר כנשק, ועל תמונת ניצחון
ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות" – לפניכם הפרק השני מאת פרופ' אורי בר יוסף / שוב אמל"ח בסמוך לבית ספר ולבית חולים עם הכתובת של אונר"א – חזרה למאמר על סוכנות שלא נותנת דין וחשבון מיום הקמתה / פרידה מההיסטוריון פרופ' מוטי גולני, שנהרג בתאונה טרגית בסוף השבוע האחרון / איך התמודדו בימי קדם עם פרצת אבטחה במשואה, ואיך מכתב עתיד שופך אור על השימוש במשואות / לכבוד יום העצמאות – פרק מתוך הספר צבא וביטחון שכתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון
ההפתעה שחוותה מערכת המודיעין הישראלית בעקבות פשיטת חמאס על עוטף עזה והנגב המערבי ב־7 באוקטובר הייתה סוג ייחודי של הפתעה בסיסית. סוג זה של הפתעה, הפתעה בסיסית–אבסורדית, מאופיין בהתממשותו של תרחיש שנמצא מחוץ לקבוצת התרחישים האפשריים מבחינת הצד המופתע. כדי שמערכת המודיעין תוכל להנדס עצמה להיות פחות פגיעה לנוכח הפתעה בסיסית–אבסורדית, עליה קודם כול ללמוד ולהבין את מהותה
המאמר בוחן תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולות האיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכה המודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגית והמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד
לצד הפעילות הצבאית נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה, חשוב שישראל תמשיך במסגרת מאמצי ההשפעה שלה מול הארגון. מאמצים אלה, גם אם אינם גורמים לתוצאה מושלמת, מעניקים לישראל לגיטימציה פנימית ובין־לאומית לפעילות צבאית אפשרית
ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי
בחלוף שנתיים מהסכמי אברהם השתנה מצבה האזורי המבודד של ישראל, ויש לה לא מעט ידידים במדינות המפרץ. אולם שיתופי פעולה כלכליים אינם מספיקים. היעד המרכזי הוא לבלום את איראן, ובעקבות ביקור נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן בישראל יש להתבונן מחדש במערכה האזורית שנוצרה בעקבות ההסכמים