מציג עמוד 14 מתוך 490 תוצאות
בגיליון: המערכה על אנציו - חצי-גשר על פני תהום / מדיקוליזציה כשורש תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל / אבן נייר או טיל מונחה? אודות האיום הא־סימטרי / מודל לפיתוח למג"ד גמיש מחשבתית / איום ותרחיש הייחוס, ככלים התומכים בביטחון לאומי מספק / פרספקטיבה חדשה על "החלל החדש"
על צה"ל להפנים כי איום צבאות הטרור מחייב היערכות הגנתית בעלת מאפיינים דומים לזאת שקידמה בעבר את צבאות ערב. ארגון מחדש של צבא היבשה - תוך צמצום מספר המפקדות, הפרדה בין כוחות הבט"ש לכוחות המתמרנים והיערכות מחדש להגנה בגזרות המאוימות - הוא תנאי הכרחי להגנה יעילה יותר ולפעולה אפקטיבית יותר במלחמות העתיד
מגפת הקורונה אינה מוגבלת מבחינה גיאוגרפית ומהווה איום מוחשי על כלל תושבי המדינה. העובדה כי באזורים מסוימים התפשטה התחלואה ביתר שאת לעומת אחרים ממחישה כיצד ההקשר החברתי-כלכלי ברשות המקומית מהותי הן במניעת ההתפשטות והן בהתמודדות עמה. מדד הפגיעוּת שמוצג במאמר זה נועד לתמוך את ראשי הרשויות המקומיות וארגוני החירום בקבלת החלטות
האתגר: החטמ״ר החכם בשומרון נולד בשל השינוי במאפייני העימותים לצד יכולות דיגיטליות חדשות אשר מאפשרות להתמודד איתם. המיזם הדיגיטלי נועד לייצר עליונות מבצעית המבוססת על תשתית מודיעינית שבבסיסה הצורך במעבר מהיר מהתראה רלוונטית להפעלת כוח מול איום. כדי לעשות זאת, היה צורך בפעולה משותפת המבוססת על יצירת שינויים מיידיים, אך גם ביצירת תהליכים ארוכי טווח, לצד התמודדות עם מורכבות טכנולוגית, ארגונית ותרבותית.
מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה"ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי. במקומו התפתחו גישות פעולה של מניעת/צמצום התעצמות מתחת לסף המלחמה - מב"ם בצפון וסבבים בעזה. שני מקרי מבחן מהשנים האחרונות הממחישים מגמה זו הם התמודדות מול היכולת ההתקפית של חמאס, בדגש על מנהרות החל מ־2015, וההתמודדות מול הסבת הרקטות של חזבאללה לטילים מדויקים החל מ־2018. בשניהם עלה לדיון הרעיון של מלחמת מנע, אך לא התקבל. כלקח ישיר ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להחזיר את דפוס הפעולה של מלחמת מנע/מכת מנע למרכז החשיבה הביטחונית בישראל. הלגיטימציה החיצונית והפנימית לכך, נובעת מכך שישראל חזרה לעידן "מלחמות אין ברירה". כדי לעשות זאת, נדרש גם להכיר במגבלותיה של המב"ם
עידן האש בטהראן: האם הופתעו באיראן מכוחו של צה"ל? "איש לא שיער שחיל האוויר יכול לפעול מעל שמי איראן כמו שהוא פועל מעל שמי לבנון ועזה. מאות גיחות, שליטה אווירית מוחלטת, חיסול של בכירים והשמדת רוב הגרעין – וכל זה בלי שאיראן יכולה למנוע תקיפה. זהו היישום הטוב ביותר של עידן האש מבחינת הטווח וההשפעה האסטרטגית". בפרק חדש של "קול המערכות": סא"ל (מיל') ד"ר דן שיאון על מבצע "עם כלביא" בראי ספרו עידן האש שיצא לאור ב"מערכות", וד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת איראן במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, שמספרת כיצד הגיבו באיראן למתקפת צה"ל
רוחות מנשבות ׀ הרשות המקומית כלבנת היסוד בהתמודדות עם הפרעות - מהלכה למעשה ׀ רב תרבותיות מאתגר להזדמנות ׀ מנהיגות בתנאי אי ודאות - המאבק בקורונה בפיקוד העורף כמקרה מבחן ׀ מדיניות התגוננות נגד איום הקורונה ואיומים מלחמתיים - השוואת מאפייני האיומים וצעדי ההתגוננות ׀ ומאמרים נוספים איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה