תרומת המידור במצרים להפתעה במלחמת יום הכיפורים

רק צוות מצרי מצומצם ביותר עסק בהכנות למלחמה, בעוד שכל שאר גורמי השלטון נותרו ממודרים וניהלו חיי שגרה. זו אחת הסיבות המרכזיות להפתעה של מלחמת יום הכיפורים ולהישגים שהיו למצרים בתחילת המלחמה

פתח דבר

דבר העורך

גם נשים נותרו בשבי הירדני במלחמת העצמאות

לא כל השבויות במחנה אום אל־ג'ימאל הוחזרו לישראל לאחר שישה ימים בשבי הירדנים. בנה של מלכה שליט-פרידלר מספר שאמו וחברתה היו בשבי שבעה חודשים וחצי

המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים

כאשר נודע בשחר ה-6 באוקטובר 1973 כי עוד באותו יום תותקף ישראל על-ידי צבאות מצרים וסוריה, דרש הרמטכ"ל להנחית מכה אווירית מקדימה. מטוסי חיל האוויר חומשו בתצורת תקיפה והמתינו כמעט עד הרגע האחרון להכרעת הדרג המדיני. זה הכריע בסופו של דבר נגד המכה המקדימה. בשל הכרעה זו ובשל העובדה שצבאות מצרים וסוריה החלו את מתקפתם מוקדם מהצפוי נכנס חיל האוויר למלחמה כשהוא אינו מוכן במלואו לא למשימות הגנה ולא למשימות התקפה

מוסף מיוחד ליום העצמאות ה-70

איך אפשר לחזות כיצד ייראה צה"ל כשישראל תחגוג את יום עצמאותה ה־100? אין לנו מושג. אך תשובה זו אינה פוטרת אותנו מהחלטות שאותן אנו נדרשים לקבל היום

המתקפה האווירית המקדימה שלא הייתה והשפעתה על מלחמת יום הכיפורים

השגת עליונות אווירית בפרוץ מלחמה היא מרכיב חשוב בתפיסת הביטחון של ישראל מאז הקמתה. מלחמת ששת הימים המחישה זאת יותר מכול. במאמר זה נבחן באיזו מידה נוצרו ערב מלחמת יום הכיפורים ובימיה הראשונים, התנאים המדיניים והצבאיים המתאימים לביצוע מתקפה אווירית

היכן טעינו במלחמת יום הכיפורים הצעה לחשיבה אחרת

מלחמת יום הכיפורים הייתה התגשמות של ”מקרה הכול" שלקראתו גיבש צה"ל תפיסת לחימה כבר ב־1951. לרוע המזל, צה"ל של 1973 שכח את מה שהוא כבר ידע היטב יותר מ־20 שנה לפני כן

עוצמת האש כמסגרת אורגנית בחיל הצנחנים הרוסי לאחר רפורמת ''המראה החדש'' ב־2008

עם הגב לחומת מגן

מסיבות שונות נמנעה ישראל מלייצב את המצב ברצועת עזה באותו האופן שבו היא עשתה זאת ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן". התוצאה: הידרדרות ביטחונית חמורה בדרום וסבבי עימות קשים אחת לשנתיים בערך