מציג עמוד 139 מתוך 1945 תוצאות
ממילה שנולדה כחלק מהמאמץ להחיות את השפה העברית לאחת המילים החשובות בשיח הצבאי – המילה תמרון עברה גלגולי משמעות מפתיעים במאה השנים האחרונות, ומשמעויותיה ממשיכות לתמרן עד היום בין הלשון הצבאית לאזרחית. מי חתום עליה? כמה שפות הוא גייס לצורך המצאתה? ומהו ההקשר הצבאי המדויק שהתייחד לה בימינו?
במקביל להתפתחות הטכנולוגית בעולם התעופה, העברית קולטת לתוכה עוד ועוד מונחים חדשים, וכיום אפשר לראות איך חלקם ממש מתחרים זה בזה. האם אפשר לנבא אילו מילים ישרדו בפי הדוברים? מה אפשר ללמוד מ''קרב מילים'' מפורסם שהחל לפני מאה שנה? ומה צה''ל ייבא בחשאי מחנות צעצועים בארצות־הברית?
בחירה של יעד ברמה האסטרטגית משמעותה להציב את הדרג המדיני והצבא ביתרון מובהק ביחס לאויב. יתרון זה יכול לשנות לחלוטין את מהלך הלחימה ותוצאות המלחמה כולה, בדגש על יכולת הדרג המדיני לכפות על האויב תנאים לאחר המלחמה. לפיכך על המערכת הצבאית לתכנן בחוכמה את בחירת היעדים ולהיעזר בכלים לקבלת החלטות. הפצצת הירושימה ונגסאקי כמקרה בוחן
מתן שם בעל מטען דתי תרבותי למערכה הוא, בעיני ארגוני ההתנגדות, רכיב משמעותי במלחמת התודעה ובלוחמה הפסיכולוגית. לפיכך יש חשיבות רבה מאוד מבחינה תודעתית לשם בעל משמעות ועומק תרבותי לכל מערכה. שמו הערבי של מבצע "עלות השחר" כמקרה בוחן
ההצלחה המסתמנת מהפעלת מערכות הכטמ"ם האיראניות באוקראינה לאחרונה, צפויה להעלותם מדרגה בשני מישורים – טכנולוגי ופרויקטלי. אחת התוצאות המשוערות של שגשוג כלכלי בתעשייה זו תתבטא במיקוד מאמציה בחמושים ארוכי טווח, מודרניים, שיסייעו לה לייצר דימוי של הקרנת עוצמה הרחק מגבולותיה
הקרב בשדה התעופה בדונייצק ב־2014 מכיל בתוכו את כלל מאפייני הלחימה, בהם שטח פתוח, שטח בנוי, שימוש באוכלוסייה אזרחית ובמתקניה כמגן מפני כוחות האויב ועוד מאפיינים רבים אשר משקפים לנו את סביבת הלחימה הבאה שצה"ל ככל הנראה יילחם בה. על צה"ל להתחיל בעיצוב מחדש של הכוחות המתמרנים ובנייתם ככוח אחוד, הכולל בתוכו את כלל הממדים, לא רק בלחימה אלא גם בשגרה
כל הסתכלות על התרחשויות "שומר החומות" כסדרה של אירועים מבודדים היא מוטעית. אם תידחה תחילת ההיערכות, ולא יובן שמערכות בנות זמננו הן בעלות קו חזית מטושטש גם בתוך המדינה ושהבעיה היא בעיית ביטחון לאומי - הסיבוב הבא עלול לגבות מישראל מחיר גבוה הרבה יותר
הקורונה סימנה מטרה מסוג חדש לישראל בכל הקשור להתמודדות עם אסונות המוניים. לפקע"ר יש תפקיד לדאוג לכך שישראל תהיה מוכנה טוב יותר לתרחישי קיצון כאלה. יש להכיר בחשיבות הנושא, ולקבל החלטה לבנות את המערכות על כל מרכיביהן, באורח שיתבסס על הציר המחבר בין פקע"ר לרשות המקומית כלבנת היסוד
כדי לספק לקהילות שונות, המאופיינות בתרבות שונה, מענה מותאם בחירום, יש הכרח לכלול בתהליך קבלת ההחלטות שיקולים הכוללים כשירות תרבותית. מדובר בנדבך חשוב המעצב את גיבוש המענה בחירום ומשפיע על החוסן הקהילתי