אפגניסטן 2011 - במלכודת המערכות הסבוכות

צה"ל הכין שיעורי בית

אחת הסיבות המרכזיות להצלחתו הגדולה של צה"ל במלחמת ששת הימים הייתה גיבושה של תורת לחימה רלוונטית לזירה ולאויב. מאופן גיבושה של התורה הזאת ראוי ללמוד גם היום

שני גדודים, אמת אחת?

בהרצאה שנתן מי שהיה מפקד גדוד הסיור של חטיבה 35 ב-2006 הוא הסיק מלחימתם של שני גדודים שמלחמת לבנון השנייה הייתה הרבה יותר דינמית מאשר מלחמת יום הכיפורים. כותב המאמר הולך באותה הלוגיקה, בוחן את לחימתם של שני גדודים ומוכיח את ההפך הגמור

הדרך אל הנשק הגרעיני

בפני מדינות העולם השלישי פתוחות שתי אופציות לפיתוח נשק גרעיני: מאורניום מועשר ומפלוטוניום. נתיב הפלוטוניום הוא מסוכן יותר למערב, שכן את הפלוטוניום קל יותר להפיק מאשר את האורניום המועשר, וגם קל יותר להסתירו

התחזית: יהיה לוהט

למשבר האקלים שהולך ומחריף עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על מצבה הביטחוני של ישראל. את ניצניה של ההשפעה הזאת ניתן לראות כבר היום: המשבר הזה הוא אחד הגורמים לכך שמאות פליטים מאפריקה מסתננים לארץ מדי חודש

מדיניות "מבצעי השלום" של ארה"ב

בעשור וחצי האחרונים נעו גישות הממשל בארה"ב כלפי מבצעי השלום בין התלהבות רבה להסתייגות מוחלטת. הגישה כיום היא מפוכחת מאוד, שכן ברור לכולם שמדובר במבצעים מורכבים מאוד ויקרים מאוד שמצריכים תיאומים ושיתופי פעולה עם גופים בין-לאומיים ואזוריים

כישלון ביוני והצלחה באוקטובר - השפעת המודיעין על מהלכי מבצע "ברברוסה"

סטלין קיבל שפע של התרעות על כוונת הגרמנים לפלוש לארצו ביוני 1941 - והתעלם מהן. באוקטובר 1941 הוא קיבל מידע מדויק על כך שיפן אינה עומדת לתקוף אותו במזרח הרחוק וניצל את המידע הזה כדי לתגבר את חזית מוסקבה ביחידות מהמזרח הרחוק ולהנחיל תבוסה קשה ראשונה לגרמנים. המסקנה - שאותה נאלצה גם ישראל ללמוד על בשרה ב-1973 - היא שהמודיעין המעולה ביותר הוא חסר ערך אם אין עושים בו שימוש

ניצחון זמני - המהלכים העיקריים במבצע "ברברוסה"

"ברברוסה" - שם הקוד לפלישה הגרמנית לבריה"מ ביוני 1941 - הייתה קרוב לוודאי המבצע הצבאי הגדול ביותר בהיסטוריה. בכל הזירות של המבצע הזה - הצפונית, המרכזית והדרומית - ניצחו הגרמנים בקרבות הגבול, אבל רק באחת מהן, הדרומית, הצליחו לנצח גם בקרב ההכרעה. זה לא הספיק להם כדי לנצח את המלחמה

המערכה האווירית בחזית המזרחית

לוחמת האוויר בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה הוכרעה בסופו של דבר בגלל ההבדלים העצומים ביכולתם של שני הצדדים לעמוד בשחיקה הקשה של הלחימה הממושכת. בריה"מ לא התקשתה למלא את אבדותיה במטוסים ובטייסים, ואילו לאבדות הגרמנים כמעט שלא היה תחליף

פתרון משמיים

בניגוד לטענתו של תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי ("הכוח האווירי לאן?", מערכות 437 , יוני 2011) ישראל השתמשה בעבר - יותר מפעם אחת - בכוח אווירי בלבד כדי לפתור בעיות אסטרטגיות קשות