מציג עמוד 137 מתוך 1770 תוצאות
רעיון פינוי היישובים אינו חדש. הדיון בו מתקיים בישראל ממלחמת העצמאות ומתממש בגבול הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפינוי יישובים השפעה מורלית על האוכלוסייה והמנהיגים, אך הכנה מתאימה של המנהיגים והציבור לכך יכולה לאפשר שימוש יעיל בכלי זה, תוך השארתו ברמה הטקטית והוצאתו מכללי המשחק האסטרטגי
הכישלון המודיעיני ב־7 באוקטובר 2023 שונה מקודמיו, ומשכך – דורש פתרון אחר. יש להעביר את תפקיד המעריך הלאומי מידי אמ"ן לגוף אזרחי מצומצם, תחת משרד ראש הממשלה, שיקיים יחסי גומלין עם שאר ארגוני המודיעין, ויקדיש את מעייניו ללימוד, ניתוח וכתיבה של מסמכים בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות. גוף זה, אם יאורגן וינוהל בצורה נכונה, ייתן לישראל יכולות הערכה מקצועיות שאינן קיימות היום ויאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי המודיעין העתידיים
לאחר אירוע משברי ארגונים כמו סוכנויות מודיעין וגופים צבאיים לא רק יתאוששו מהמצב, אלא אף יוכלו להשתנות לטובה ולעבור התמרה בעקבותיו. אולם צמיחה זו אינה אוטומטית, ואף קיימת סכנה שהארגון יחזור לדפוסי הפעילות המוכרים לו טרם המשבר. נדרש חזון ומחויבות מנהיגותית לשינוי כדי להוביל לפיתוח תרבות ארגונית אשר תומכת בצורכי ההשתנות של הארגון ושל הפרטים החברים בו
לבן תרבות המערב הבנת האסלאם על מכלול היבטיו הדתיים, הפוליטיים והתרבותיים, היא אתגר מקיף ומורכב. הספר שלפנינו מזמן לקוראו מפגש מרתק עם מערכת רעיונות דינמית ומורכבת זאת, המזמינה גם להתבוננות השוואתית ביקורתית בכל מה שנחשב בתרבות המערב למוסכמות יסוד, עד כדי "מובן מאליו"
שחיקה מבצעית היא תופעה רצינית שיכולה לפגוע בתפקוד הלוחמים ובמורל היחידה. על מפקדי הלוחמים בשטח להיות מודעים לגורמי השחיקה המבצעית, ולנקוט את האמצעים המתאימים למניעתה ולהתמודדות עימה
שחיקה מבצעית היא תופעה רצינית שיכולה לפגוע בתפקוד הלוחמים ובמורל היחידה. על מפקדי הלוחמים בשטח להיות מודעים לגורמי השחיקה המבצעית, ולנקוט את האמצעים המתאימים למניעתה ולהתמודדות עימה
הסדר הבין לאומי החדש טרם התייצב גם לאחר שנתיים של לחימה בין רוסיה ואוקראינה, וסביב השפעתו הצפויה שורר חוסר ודאות רב. עם זאת, אפשר לשרטט תרחיש אפשרי של מלחמה קרה שנייה שיחייב את ישראל למצב עצמה כצומת מרכזי בעולמות התקשורת, האנרגיה, הפיננסים והתחבורה הגלובליים, ולעמוד מחדש על תפקידו של צה"ל בביטחון הלאומי שלה
מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר הייתה הפתעה אסטרטגית כואבת לישראל. מבחינת סוגי ההפתעות, זו הייתה "הפתעה מרוכזת", משמע – המודיעין של המותקף היה שאנן וטעה בהערכת הכוונות של יעד המודיעין, אף שהכירו היטב. באחריות ראשי המודיעין לאתגר באופן שוטף כל קונספציה, וחבל שהמלצת ועדת אגרנט להקמת גוף מקצועי ואיכותי בתוך המודיעין, אשר יעסוק בכך, התמוססה בשנים האחרונות
במהלך כ־15 שנה הקימה חמאס צבא של ממש בעזרת מנגנוני התנועה בחו"ל, וערכה את ההתאמות הנדרשות במבנה הארגוני שלה. הכול לטובת תוכנית מבצעית התקפית, שיישמו בשטחה הריבוני של ישראל ב־7 באוקטובר, ועתידה להילמד דורות רבים קדימה במיטב המכללות הצבאיות. מאמר על הצד האחר של הגעה: חמש מגמות מרכזיות בתנועת חמאס בשנים 2014–2023 אל מול יעדי העל ויעדי המשנה שלה
דווקא בעידן שבו טכנולוגיה מתקדמת ודיפלומטיה מתוחכמת משמשות מרכיבים חשובים בכל עימות, העולם ניצב בפני שאלות חדשות בנוגע לתפקיד מדינות, בריתות וארגונים בין־לאומיים במניעת עימותים ובהבטחת שלום ארוך־טווח