מציג עמוד 137 מתוך 2140 תוצאות
במהלך 1973 התקיימו מגעים חשאיים בין היועץ לביטחון לאומי המצרי חאפט' אסמאעיל, ומקבילו היועץ לביטחון לאומי האמריקני הנרי קיסינג'ר, בנוגע למשא ומתן עם ישראל - שידעה על תוכנם. מסמכים שמובאים לראשונה מצביעים על מפגש שלישי, חודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, שמגלה תיאום אסטרטגי בין השניים לפני המלחמה ובמהלכה
המשא ומתן בין ישראל וארצות־הברית לסיוע הצבאי במלחמת יום הכיפורים המשא ומתן בין ישראל וארצות־הברית בנוגע לרכבת האווירית שנועדה לסייע במהלך מלחמת יום הכיפורים הוא דוגמה לכך שקיים קושי לבצע משא ומתן מעמדה של חולשה, אך חשוב לזכור כי הבנת האינטרסים והיעדים של הצדדים במשא ומתן היא חלק גדול מהפיתרון ומהדרך להתנהל בו
כתיבה צבאית חשובה למפקד הבכיר לצורך גיבוש דעה וקבלת החלטות. תרבות כתיבה זו אינה נפוצה כיום בצה"ל ועל כן יש לגבש תוכנית במטרה לשנות את התרבות הארגונית בתחום זה. מימוש התוכנית עשוי להביא להגדלת היקף הכתיבה בצה"ל, להעלאת איכותה ובסופו של דבר לקבלת החלטות טובות יותר
סיפורו של אלוף דוד מרכוס, שתרם משמעותית לצה"ל בראשית דרכו והשפיע על בניין הכוח בתחומי הארגון, תורת הלחימה, עבודת המטה וההדרכה
על אף השאיפה לעקוף את העיר ולהימנע מלהיכנס אליה, בעתיד הקרוב נראה כי אין דרך אחרת לנטרל את האיום על העורף, ועל כן אין מנוס מלחימה מסוג זה
הפשיטה על הכפר מידון הייתה מבצע התקפי מורכב שאפשר לכוחות המתכננים והמבצעים לרכוש ניסיון ולצבור ביטחון ביכולות יחידותיהם וביתרונות הקרב המשולב
הפעלת הכוח בונה את בניין הכוח, ובניין הכוח בונה את הפעלת הכוח. בניין כוח חזק, מקצועי ואיכותי, יבטיח הפעלת כוח איכותית וצבא חזק, רלוונטי ומנצח
"לוחמות וטכניקות קרביות מותאמות חזית" הן הדרך לבטא את הנחיית מפקד פיקוד מרחבי, באשר לאופן בו נדרשים כוחות לתכנן ולנהל מבצעי לחימה בחזית שתחת אחריותו
נדרש דיון בהֶקְשֶר הייחודי שבו תידרש ישראל לממש תמרון רב־זרועי, וכתיבת תורה המציגה את אופן הפעולה האידיאלי של כוחותינו
תופעת התמרון מבחינה בין רמות העימות השונות, היררכיית המבצעים, לחימה התקפית והגנתית, וצורות הלחימה השונות. בכולם אמת המידה היחידה היא כמה כוחות הושמדו לצד השני, וכמה הושמדו לכוחותינו