מערכות 507

"לחשוב מהר, לחשוב לאט" בעזה | מערך המילואים במלחמת "חרבות ברזל": התמודדות בהווה ובעתיד בלחימה מתמשכת | הדרך ללבנון: מודל האימונים החטיבתיים המתמשכים כתשתית למוכנות לתמרון עתידי | ממעשה להלכה: גזירת תאוריה צבאית מתפיסת הלחימה של צה"ל במהלך "חיצי הצפון" | החי"ר המשוריין חובש כומתה שחורה | טיהור המרחב: מהישג מבצעי לצורת קרב חדשה | הנהגת "האחים המוסלמים" המצרית בטורקיה והפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית על רקע 7 באוקטובר | "יש לנו אויבים משותפים": שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית, איראן ושלוחותיה ומשמעויותיו לישראל | דיפלומטיה ימית כרכיב באסטרטגיית צה"ל וזרוע הים: הצורך במהפך תפיסתי ומבני בזרוע הים | המצגות וההצגות: כלי אפקטיבי או מכשול לחשיבה?

פרק ב: "יכולים להציל ואולי להכריע"

עוצמה מלאה מהדקות הראשונות

במאמרו על "המכה האווירית המקדימה במלחמת יום הכיפורים" (מערכות 373, נובמבר 2000) כותב סא"ל (מיל) ד"ר שמעון גולן, כי "חיל האוויר לא יכול היה לבטא את מלוא עוצמתו בשעות הראשונות למלחמה לא במגננה ולא בתקיפת שדות תעופה". המציאות היא שונה : חיל האוויר הגן בהצלחה מלאה על שמי המדינה מהרגע הראשון לפרץ המלחמה ומנע מחילות האוויר של האויב לתקוף את העורף בישראל ולשבש את גיוס המילואים

סיכולים ממוקדים

"לא מסכלים קבוצה של אנשים, אנחנו יודעים בדיוק את מי לסכל. זוהי פעולה צבאית מקדימה שלא יכולה להיערך כפעולה של נקמה". הסיכולים הממוקדים מעלים כמה שאלות: האם יש אדם אחד שיירש את כל תחומי האחריות של מי שסוכל? מהו הנזק האגבי שעלול להיגרם לאוכלוסייה חפה מפשע בעקבות הסיכול? מהם הקריטריונים לפיהם יכולה מדינה לבצע סיכולים ממוקדים? מה היתרונות והחסרונות של שיטת הפעולה הזו, וכיצד התפתחה בישראל? ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור, בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים

מודל פיתוח למג"ד גמיש מחשבתית

נכון יהיה לאמץ מודל המפתח מפקדים ביבשה שבו הם מבצעים תפקידי פיקוד ומטה ביחידות מחילות שונים וכן תפקידי מטה מבצעי

השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה, 1660–1783

ספר : הגנת הצידוק עקב ציות לפקודה בלתי חוקית: הדין המצוי והראוי במשפט הישראלי

הגנת הצידוק עקב ציות לפקודה בלתי חוקית: הדין המצוי והראוי במשפט הישראלי

פרק 7: תפיסת ההתנהלות המשאבית של צה"ל במבצע "צוק איתן"

צבא העם בחליפות