קטלוג עיונים לביטחון לאומי

"בין הכרעה לניצחון"

מנהיגות מתגמלת ככלי לשיפור האפקטיביות האישית והארגונית

הכשרת טירוני צנחנים לפי העיקרון החינוכי שממעיטים להעניש על התנהגויות שליליות ומרבים לתגמל התנהגויות חיוביות הביאה להישגים גדולים הן בביצועי היחידות והן בהרגשה ובמוראל של הלוחמים. למרות הישגיה המוכחים נאלצת גישה זו להתמודד עם התנגדויות רבות, וכלל לא ברור אם היא תתרחב לכלל בסיסי הטירונים בצה"ל או אפילו אם תצליח לשרוד בבסיס הטירונים של הצנחנים

דבקות במשימה - עד היכן?

בקרב של גדוד 9 ושל גדודי שריון נוספים של אוגדת סיני בשעות הראשונות למלחמת יום הכיפורים הייתה התנגשות חמורה בין עקרונות המלחמה לערכי הלחימה. מול העקרונות של מיצוי הכוח, ריכוז המאמץ, אבטחה ותחבולה, עמדו - וניצחו- ערכי הדבקות במשימה, אומץ הלב, הרעות וההקרבה העילאית. המחיר היה נורא

תהליך תכנון אסטרטגי במערכת צבאית מבצעית

הלחימה המתמשכת באזורי יהודה ושומרון מעמידה בפני המפקדות שם אתגר מיוחד לגבי יכולתן לתכן לטווח ארוך. המאמר הזה מציג מודל שפותח באוגדת איו"ש לתכנון משולב לטווח הקצר ולטווח הבינוני-ארוך. תהליך כזה מאפשר לארגון להגיב במהירות על שינויים מיידיים בסביבה ובמקביל לעצב את עתידו

קארין איי

ההשתלטות על "קארין איי" בינואר 2002 הייתה הפעם הראשונה בתולדות שייטת 13 שבה הכוחות השתלטו פיזית על אוניית אויב כשהיא בתנועה, במרחק קילומטרים רבים מישראל. אבל יותר מהתעוזה הטקטית חסרת התקדים, המשמעות הגדולה של המבצע הייתה בהקשר האסטרטגי. כי התמונות של מצבורי הנשק האדירים שהיו על האוניה, חמישים טונות אמל"ח שיועדו לרשות הפלסטינית – עשו שירות אדיר למאמצי ההסברה הישראלית. זו הייתה ההוכחה החותכת של מעורבותה של הרשות הפלסטינית בטרור נגד ארחים ישראלים במימון וחימוש איראני. בפרק נחזור לרגעי המתח של המבצע עם דרור פרידמן, מפקד המבצע ורא"ל (מיל') שאול מופז, הרמטכ"ל באותה עת, וכן עם ד"ר יועז הנדל, שירחיב על האפקט ההסברתי של המבצע בפרט, ושל הכוחות המיוחדים בכלל

כורדיסטן

היום ישראל מוקפת בכוחות פרוקסי המופעלים על ידי איראן (כמו הג'יהאד האיסלאמי, החיזבאללה וגם החות'ים). קשה להאמין אבל בשנות ה-60 ישראל ואיראן שיתפו פעולה בהפעלת כוחות כורדיים נגד אויבת משותפת, עיראק. הפרק עוסק בניסיון להפעיל כוחות זרים, בעלי אינטרסים דומים, לטובת ישראל, כחלק ממדיניות שנקראה "תורת הפריפריה" ומגולל את מעללי המשלחת הישראלית לכורדיסטן, בעזרת אנשי הצנחנים והמוסד שהיו חברים בה.

מודל לצמיחה ולהתמרה בעקבות משבר בצבאות ובסוכנויות מודיעין

לאחר אירוע משברי ארגונים כמו סוכנויות מודיעין וגופים צבאיים לא רק יתאוששו מהמצב, אלא אף יוכלו להשתנות לטובה ולעבור התמרה בעקבותיו. אולם צמיחה זו אינה אוטומטית, ואף קיימת סכנה שהארגון יחזור לדפוסי הפעילות המוכרים לו טרם המשבר. נדרש חזון ומחויבות מנהיגותית לשינוי כדי להוביל לפיתוח תרבות ארגונית אשר תומכת בצורכי ההשתנות של הארגון ושל הפרטים החברים בו

השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות

אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה

על גבורה וטרגדיה – הצנחנים הרוסים בקרב גוסטומל

הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?