מציג עמוד 136 מתוך 4408 תוצאות
ההצלחה המסתמנת מהפעלת מערכות הכטמ"ם האיראניות באוקראינה לאחרונה, צפויה להעלותם מדרגה בשני מישורים – טכנולוגי ופרויקטלי. אחת התוצאות המשוערות של שגשוג כלכלי בתעשייה זו תתבטא במיקוד מאמציה בחמושים ארוכי טווח, מודרניים, שיסייעו לה לייצר דימוי של הקרנת עוצמה הרחק מגבולותיה
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) מיזם חדש של מכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה. בבסיס המיזם ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
ב־23 באוקטובר 2022 הושק בבית חיל האוויר בהרצליה "מערכות משפט" - גיליון משותף של "מערכות" והפרקליטות הצבאית בסימן מורשתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר. לטובת מי שפספס ולהנגשת תכני ההשקה – תיעוד האירוע, ובו דברי הפצ"רית אלופה יפעת תומר־ירושלמי והרצאות של כמה מכותבי המאמרים בגיליון
על צה"ל להפנים כי איום צבאות הטרור מחייב היערכות הגנתית בעלת מאפיינים דומים לזאת שקידמה בעבר את צבאות ערב. ארגון מחדש של צבא היבשה - תוך צמצום מספר המפקדות, הפרדה בין כוחות הבט"ש לכוחות המתמרנים והיערכות מחדש להגנה בגזרות המאוימות - הוא תנאי הכרחי להגנה יעילה יותר ולפעולה אפקטיבית יותר במלחמות העתיד
מאפייני איום הקורונה ואיום של מלחמה על העורף דומים זה לזה, ומשכך גם צעדי ההתגוננות במרחב הציבורי נגדם. הדמיון בין השניים מעלה שאלות בנוגע ליכולת לפתח מתודולוגיה אחידה לסוגים שונים של איומים בהינתן מאפיינים דומים. התבססות על מתודולוגיה שכזו יכולה לקצר את תהליך הלמידה, ולחסוך זמן רב בהתמודדות מול האיום
בהינתן מצב של מלחמה דו־זירתית בין צה”ל לשני צבאות הטרור חזבאללה וחמאס, בניית כוחם של כוחות היבשה וביטחונם העצמי של מפקדיו צריכה לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. בימים אלה, כשבאירופה מתנהלת מלחמה המעלה סימני שאלה בדבר כשירות כוחות היבשה של הצבא הרוסי לנוכח ביצועיו, הסכנה מהזנחת כוחות והימנעות מהפעלתם ברורה מתמיד
עדכון תבנית הפקמ"ב נובע בעיקר מפערים מקצועיים ותפיסתיים, ואין לראות בו ככזה הנובע מהרצון לחדש בשם החדשנות. ההטמעה אינה נעשית רק במסירת הפקודה העדכנית למפקדים ולבסיסי ההכשרה, אלא מחייבת עיסוק אמיתי של המפקדים והמדריכים, אשר מתחיל בלימוד השינוי ומהותו, ממשיך באימוץ השינוי באופן אישי ואחר כך בהטמעתו בתוכניות ההכשרה, באימונים, בתכנון המבצעי ובלחימה בפועל
קשה להטמיע חדשנות בארגונים, קל וחומר בארגונים צבאיים בירוקרטיים. מהפכה של חדשנות דורשת הרבה יותר מאשר טכנולוגיה חדשנית, וכדי לעודד חדשנות יש להגדיר עקרונות ותהליכי עבודה סדורים. לימוד של ההיסטוריה והמחקר בתחום יאפשר לארגון צבאי להוביל תהליכי חדשנות באופן מודע ומתוכנן
עדכון תבנית הפקמ”ב, מערכת ההפעלה של כוחות היבשה, הוא הזדמנות לעדכן את היישום של שיטת ניתוח האתגר המבצעי כמערכת שלמה ולהטמיעו. כל עוד ”החומרה” (המפקד והמטה) ותופעת המלחמה אינם משתנים – יבסס המפקד את החלטותיו על מידע חלקי הנוגע לסביבה המבצעית ויחליט תחת לחץ. המערכת היריבה היא דגם קוהרנטי ופשוט, שהמפקד יוכל להבין, להסביר אותו ולפעול לפיו
האתגרים הביטחוניים שבפניהם עומדת ישראל הופכים את הפעולה במרחב החשאי לרכיב מרכזי במענה ואת הערך האסטרטגי הנדרש לפעולה כזו למורכב. כיום יש שני סוגי פתרונות: מתיחה של יכולות צבאיות סדורות או הרחבה של יכולות ביון. במאמר זה מוצע פתרון שלישי – כוח קומנדו מיוחד – שמהותו שילוביות בין הרכיב הצבאי לרכיב הביון