האם צבא המילואים שוקע?

פחות ופחות אזרחים משרתים במילואים, אך בחינה מעמיקה מראה שזה לא נובע מהחלטות המילואימניקים - שדווקא מפגינים מוטיווציה גבוהה ומוכנים לשרת - אלא מאילוצי המערכת המשפיעים על ההשקעה באימוניהם ובציודם

קצר בתקשורת

כמעט בכל מלחמות ישראל קרה שפיקודים מרחביים פעלו בניגוד להנחיות המטכ”ל. הדבר מלמד על פערים מבניים הטבועים בממשק מטכ”ל-מפקדה ראשית

אגן ים סוף והמפרץ הפרסי - מפריפריה למרכז

שילוב של הרבה מאוד גורמים הופך את הים האדום ואת המפרץ הפרסי מפריפריה אסטרטגית של ישראל לחזית חדשה, מרכזית ומסוכנת שלה

המערכה נגד אוסיראק ממצאים מארמונו של סדאם

בקרב החוקרים במערב התגבש קונסנזוס שלפיו השמדת הכור אוסיראק הזיקה יותר מאשר הועילה, אך זו תפיסה פשטנית: הפצצת הכור הייתה חלק ממערכה רחבה שקנתה לישראל זמן יקר, וגייסה את התמיכה הבין־לאומית שלבסוף חיסלה את האיום העיראקי

לנפץ את הבועה

חלק קטן מהצעירות הדתיות מתגייס לצבא - בין היתר משום שהחברה שבה הן חיות מונעת מהן לקבל מידע אמין על מסלולי השירות שבהם הן יכולות לשלב תרומה לביטחון ישראל עם אתגרים אישיים ואורח חיים דתי. פריצת מחסום המידע היא אחת הדרכים החשובות להגדלת מספר המתגייסות הדתיות

מעיל רוח - נשק ההכרעה

בניגוד לתפיסה המקובלת, מערכת מעיל רוח אינה מיועדת להגנה בלבד אלא מחזקת מאוד את היכולת ההתקפית של כוח יבשתי מתמרן. תגובה למאמרו של עמוס דותן, ”טכנולוגיית מעיל רוח”, מערכות 448, אפריל 2013

בשביל הלמידה: מיומנויות למידה בהכשרת בכירים

במכללות של צה"ל (המכללה לביטחון לאומי ופו"ם) חייבת הלמידה להיות מטרה העומדת בפני עצמה ולא רק תהליך המלווה הקניית ידע צבאי או כל ידע אחר

דמוקרטיה נגד טרור המקרה של סרי-לנקה

הלקחים שניתן להפיק מהסיבות להקמת ארגון הטרור ”נמרי השחרור של טמיל אילם" שפעל בסרי־לנקה, מדרכי פעולתו ומאופן הכרעתו עשויים לשמש מדינות דמוקרטיות אחרות שנלחמות בטרור, ובהן ישראל

איראן: רציונליות בעירבון מוגבל

האם איראן היא יריב רציונלי שניתן להרתיעו? מניתוח של תהליך קבלת ההחלטות בטהראן עולה שיש בו כמה נקודות כשל מובנות שמגדילות את הסיכון לערעור היציבות באזור

אתגרי פיקוד ואיתנות