תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי

השינוי באופי הסכסוכים ובטבע המלחמות בשני העשורים האחרונים הביא לירידה בחשיבות תפקידיו המסורתיים של התמרון היבשתי של צה"ל: הסרת האיום על העורף, הכרעת צבא האויב, קיצור הלחימה וכיבוש שטח. במקומם עלה ערכם של תפקידים חיוניים אחרים של התמרון: לשמש הן מהלך משלים למאמץ האש והן מרכיב הכרחי בשבירת אסטרטגיית הלחימה של האויב. המאמר בוחן את התפקידים האלה כפי שבאו לידי ביטוי בלחימת צה"ל בעשור האחרון

האם צה"ל מתאמן כראוי?

הכנת הכוחות ללחימה בהתאם למשימות הצפויות להם היא משימתו המרכזית של הצבא בעיתות רגיעה. את הכוחות מביאים לרמת המוכנות והכשירות הנדרשת באמצעות אימונים. כדי שהאימונים יהיו יעילים, דהיינו יאפשרו לכוחות להשיג את משימותיהם המבצעיות, עליהם להיערך בסביבה הדומה ככל הניתן לזירת הלחימה הצפויה

לחימה אסימטרית ותפיסת הביטחון של ישראל

בגלל נחיתותה הבולטת של ישראל מול אויביה במשאבים, בשטח ובכוח אדם עליה ליצור בכל עימות - בין אם נגד מדינות ובין אם נגד ארגונים - אסימטרייה שבה תביא לידי ביטוי את יתרונותיה היחסיים ותבטל את יתרונותיהם היחסיים של אויביה

מבצעים משותפים של הצבא הבריטי

האומה החמושה: עלייתה ושקיעתה של תופעת המילואים בישראל

אורחיו של האייתוללה

ה"אביב" של המזרחנים - עידן העימותים הארוכים

ההפתעה שחולל "האביב הערבי" בקרב קהילת המזרחנות בישראל הציפה שוב את המתח המובנה שבין שתי תת-התרבויות שמהן מורכבת הקהילה הזאת: המזרחנות האקדמית והממסד המודיעיני. המאמר מתחקה אחר גורמיו של המתח הזה ומסביר מדוע יקשה להופכו למתח בונה בעבור שתיהן

הדינמיקה של פיתוח אמצעי לחימה

פיתוח של אמצעי לחימה מצריך זמן רב ומשאבים עצומים - כספיים ושל כוח אדם. ברגע שמחליטים ללכת בכיוון מסוים, מוותרים למעשה על הרבה כיוונים אחרים בגלל מגבלת המשאבים. מכאן שלבחירת הכיוון הנכון יש חשיבות קריטית

שילוביות של מפקדות ב"עופרת יצוקה"

כדי שכוחות יפעלו בשילוביות מלאה - כמו ב“עופרת יצוקה“ - יש לבנות את המערכת המשולבת ולאמץ זמן רב לפני הלחימה פרקטיקות של עבודה משותפת בקרב כל הכוחות והמפקדות שמרכיבים אותה

זהות ישראלית - יהודית של מפקדים בצה"ל

המפקדים בצה“ל חדורים תחושה עזה של זהות ישראלית יהודית. אולם כאשר בודקים מהם התכנים של אותה הזהות מתגלית רדידות מדאיגה