היתרון האיכותי של צה"ל - לא על הטכנולוגיה לבדה
כדי לבסס את יתרונו האיכותי משקיע כיום צה"ל בעיקר בתחום הטכנולוגיה ולעומת זאת משקיע פחות מדי בתחום הפיקוד. זו טעות, שכן היתרון הטכנולוגי הוא שברירי, ואילו היתרון בתחום הפיקוד הוא יציב וקבוע הרבה יותר
מציג עמוד 130 מתוך 3547 תוצאות
כדי לבסס את יתרונו האיכותי משקיע כיום צה"ל בעיקר בתחום הטכנולוגיה ולעומת זאת משקיע פחות מדי בתחום הפיקוד. זו טעות, שכן היתרון הטכנולוגי הוא שברירי, ואילו היתרון בתחום הפיקוד הוא יציב וקבוע הרבה יותר
ב-1953 היה צה"ל במשבר עמוק: יכולתו המבצעית הייתה לקויה, ציודו היה דל, המורל של לוחמיו היה ירוד. שיקום הצבא הוטל על רב-אלוף מרדכי מקלף. בסדרה של דיונים דרמטיים ושל צעדים אמיצים הוא סלל את הדרך לבניית צה"ל מודרני ויעיל שהפגין את יכולותיו במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים
לוחמת האוויר בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה הוכרעה בסופו של דבר בגלל ההבדלים העצומים ביכולתם של שני הצדדים לעמוד בשחיקה הקשה של הלחימה הממושכת. בריה"מ לא התקשתה למלא את אבדותיה במטוסים ובטייסים, ואילו לאבדות הגרמנים כמעט שלא היה תחליף
ישנם משפטנים שחושבים כי טרוריסט הוא מטרה לגיטימית רק בעת שהוא מבצע פעולות טרור. לפני כן ואחרי כן הוא זכאי לדעתם לחסינות כמו כל אזרח אחר שאינו מעורב בלחימה. בעיני ישראל התפיסה הזאת היא עיוות של המוסר
מלחמת העולם השנייה הייתה משופעת ב"ברבורים שחורים" – הפתעות יוצאות דופן שהייתה להן השפעה מרחיקת לכת על המלחמה. המאמר מנתח שניים מהם - מבצע "ברברוסה" וקרב הארדנים. לקחיו רלוונטיים גם למציאות של ימינו
על פי המקורות היהודיים, כל מלחמה - כולל מלחמה בטרור - היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי ואף מתנגד ללחימה. מכאן ההיתר המקובל ביהדות - וגם במשפט הבין־לאומי - לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה
תקפותה של כל תורת לחימה חדשה וינולותיו של כל אמצעי לחימה חדש הן בחזקת השערות - עד לרגע שבו מתקבלת ההחלטה לאמצם ולהטמיעם, במקרים רבים הם הופכים מאותו הרגע ואילך למוסכמות
המאמר מציג מודל חדשני לניהול המלחמה נגד המנהרות ברפיח: במקום להתמקד במשחקי "חתול ועכבר" תת קרקעיים הוא קורא ליצור מציאות חדשה
בעולם העסקים, שם עוסקים בענייני כספים, אוסר החוק להשתמש בשפה שאינה בהירה ותמציתית. ואילו בצה"ל, שם עוסקים בדיני נפשות, פורחת לה שפת ג'יבריש, שלרוב מחפה על רדידות המחשבה ועל בורות