הצנחנים הארצישראלים במלחמת העולם השנייה

בן־גוריון והחלישה על ארגון ההגנה במעבר מיישוב למדינה

מכלול הפעילויות שנקט דוד בן־גוריון, כאשר ההנהגה המדינית בראשותו נטלה על עצמה לראשונה בתולדות היישוב אחריות מלאה על ארגון ההגנה, מבטאות את הניסיון המודע שלו להתמודד עם אחד המבחנים הבולטים של חברה דמוקרטית - הטיפול בסוגיית הפיקוח על גורמי הכוח הצבאיים הנתונים למרוּת ההנהגה המדינית

שנות שכנוּת טובה בתקופת המנדט כבסיס לשותפות מבצעית ב־1948

היחסים בין ההגנה ובין הדרוזים שהחלו בתקופת המרד הערבי ונוצרו מתוך מצוקה משותפת, צמחו בהדרגה אך בנחישות הודות לאנשים שכנים שראו וחשו באופן דומה את השטח. מורשת אנשי החזון והמעשה, היהודים והדרוזים, בשנות ה־30 ובשנות ה־40 היא דוגמה ומופת לתעוזה, לנחישוּת וליכולת ביצוע

מבצע אטלס ו"ברק השמיים"

הדומה והשונה במבצעי צניחה טקטית לשם מטרה אסטרטגית בהיסטוריה של א"י

השפעת התאוריה הצבאית הרוסית על בניין הכוח

ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה

צנחנים וגשרים בדרך לאודסה

הקרבות בדרך לאודסה בפברואר 2022, עם תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה, מראים שיש פער מובנה בין תהליך בניין הכוח להפעלתו בכלל ובתכנון משימות סער אוויר בפרט. הפער מעלה את השאלה: כיצד אפשר לבנות כוח אפקטיבי ללא הרכיב שהוא היתרון היחסי שלו?