לויאליות

המנהיג המודרני בעידן הרשתי

"אחריי" בשגרה – הנעת פקודים לביצוע משימות

האתגר: מערכת היחסים בין מפקד לפקוד מאופיינת לכאורה בהגדרות רשמיות של תפקידים וגבולות: המפקד אחראי על חיי חייליו, על הנעתם לביצוע משימותיהם ועל כשירותם המקצועית, הפיזית והנפשית. הפקוד נדרש לבצע את הוראות מפקדו ובכך להתמסר לסמכות המופקדות עליו. אך למרות בהירותן של הגדרות אלה, מפקדים עסוקים כל העת בשאלת אופן הנעת פקודיהם למשימה.

הרב"ט אסטרטגי יותר מתמיד - הגיע זמנם של הנגדים הלוחמים

היכולת של צה"ל לנצח בעימותים הבאים תדרוש הצבת כוח מאומן ומיומן בקצה חוד החנית, במקום שבו חייל החי"ר נפגש עם האויב. יש צורך דחוף להציב שם את המפקדים הזוטרים המיומנים ביותר, ואף המאומנים ביותר, שצה"ל יכול להעמיד. כדי ליישם זאת יש להעניק לשכבת המש"קים הכשרה ראויה ולאפשר להם להתפתח מקצועית בקבועי זמן שאינם מוגבלים לימי שירות החובה

חיילים במערכת הבריאות האזרחית: אירועי שגרה מול חירום

לנטייה הישראלית לעטוף חיילים בזמני חירום יש צדדים שיכולים להשפיע באופן שלילי על הטיפול הרפואי בהם. כאשר תחושות כלליות אלה בחברה זולגות לתוך בתי החולים ומשפיעות על הצוות הרפואי, ייתכן וזוהי נקודה המשפיעה גם על הקונטקסט הטיפולי של החיילים

עיטורים וצל"שים במלחמת "חרבות ברזל" – מה נדרש לעשות, ומהר

מלחמת "חרבות ברזל" הביאה עימה מצבים חריגים, אבל בהיערכות מתאימה תוך התבססות על העבר אפשר להעריך את גבורת החיילים, השוטרים, לוחמי מג"ב והאזרחים. הענקת עיטור או צל"ש לחייל אינה רק אקט של הערכה אישית, אלא מצפן ערכי למה שהמפקדים רוצים שיהיה מודל לכלל הצבא

הגנת יישוב מפני התקפת אויב במלחמה – מדוע נדרש שינוי תפיסתי עמוק ומה מאפייניו

בעקבות 7 באוקטובר עלה נושא הגנת היישובים לכותרות. בתחום נערכו שינויים מבורכים, בעיקר בתחום איוש, ציוד ואימון מחלקות ההגנה ותשתיות ההגנה הגנריות מול חדירת מחבלים. לדעתנו יש להוסיף, מול תרחיש שבו כוח אויב חדר את קו ההגנה הראשון על הגדר, קו הגנה שני פנימי. אליו אפשר יהיה לרכז את התושבים בעת הצורך ולהגן עליהם באפקטיביות

חזבאללה וחמאס: הסיוע הצבאי לאזרחים במשבר הקורונה בלבנון ובעזה

חזבאללה וחמאס שמו במשך שנים דגש מוצהר על היותם אגודות צדקה ועזרה הדדית ברוח האסלאם. המצב המשברי הביא את הארגונים ליישם באופן פעיל את אפיקי הצדקה בפועל, ולא מן הפה אל החוץ

החלטה לא מושלמת בזמן עדיפה על פתרון מושלם באיחור

בשנים האחרונות כוחות היבשה נדרשו פחות ללחימה בהיקף נרחב ועצים בעימות מוגדר וצברו ניסיון בעיקר בביטחון שוטף. כדי שתעמוד להם היכולת, בסדיר ובמילואים, לקבל החלטות טובות בשדה הקרב, עליהם לעבור אימונים שהמתווה שלהם לא יהיה סגור וסדור באופן המקבע את המתורגל. תובנות מספרו החדש של אלישיב שמשי קבלת החלטות בשדה הקרב

לחימה בערים – שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה

הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח