עשתונות 13 - ההתערבות הרוסית בסוריה - משמעויות אסטרטגיות ולקחים מערכתיים

ארה"ב והסכסוך הישראלי-ערבי

אש בקווים

הספר אש בקווים מגולל את תולדות מלחמת ההתשה שהתנהלה מקיץ 1967 ועד קיץ 1970 לאורך גבולה המזרחי של ישראל. אמנם חלק הארי של תשומת הלב הופנה ללחימה שהתנהלה באותה התקופה לאורך תעלת סואץ, אולם בשני היבטים הייתה הלחימה במזרח מאיימת יותר. ראשית, היא איימה באופן ישיר על חייה של אוכלוסייה אזרחית גדולה ועל מוקדים כלכליים חשובים כמו נמל אילת ומפעלי ים המלח. שנית, היא הייתה המחסום היחיד בפני החדרה בלתי נשלטת של חוליות טרור לשטחי יהודה ושומרון ומשם אל לב מדינת ישראל

הלוגיסטיקה במערכה

גדוד בני ערב

מחיר הביטחון

אירועי מדיה של המדיה: אירועי טרור קשים כאירועי מדיה

בהתבסס על מחקר אורך על הסיקור התקשורתי של פיגועי טרור, מאמר זה מציע מודל לאופן שבו ניתן להמשיג את הסיקור של פיגועים אלה כאירוע מדיה, ובוחן את התפקיד שהדבר משרת בחברה. ההנחה המרכזית של המודל היא שעיתונאים משנים את מסגרת הסיקור החדשותי שלהם כאשר הם עוסקים בפיגועי טרור חריגים; הם זונחים את המסגרת המקצועית הנורמטיבית הרגילה שלהם, הכוללת פעילויות כמו ביקורת על פעולות השלטון, ומאמצים מסגרת סיקור לאומית־פטריוטית המבקשת להשיב את הסדר על כנו ולקדם לכידות חברתית לחיזוק כוח העמידה נגד הטרור והשלכותיו.  המודל יכול להועיל בהבהרת תפקידה של התקשורת לאחר אירוע טרור. בעוד היא מסתכנת בהגברה של ההיבטים המאיימים של אירוע הטרור באמצעות מתן במה ציבורית למבצעיו, העיתונאים, כאשר הם פועלים כפטריוטים ולא על פי הנורמות המקצועיות המקובלות בשגרה, חותרים תחת המסר של המחבלים בדרך שבמקום להעביר מסר של טרור, אימה ובהלה, התקשורת מעבירה לחברה המותקפת מסר של סולידריות, שותפות, סיבולת ועמידה עיקשת מול איום הטרור. המודל עשוי להיות שימושי גם להבנת הסיקור התקשורתי של מצבי משבר אחרים מלבד פיגועי טרור קשים. לנוכח אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל", המאמר יתייחס ליישום המודל גם לאירועים אלה בבדיקה ראשונית של סיקור בשבוע הראשון שלאחר התקפת חמאס על היישובים בעוטף עזה

ספר דיגיטלי: מלחמת "חרבות ברזל" - קובץ מאמרים

מלחמת "חרבות ברזל" על ריבוי זירותיה, אורכה, האתגרים שהיא מציבה בתחומים המבצעיים, האנושיים והמשאביים והיבטים נוספים, היא המקבילה הישראלית למלחמת העולם השנייה בראייה עולמית, בהקשר המצע שהיא מאפשרת ללמידה. היא מעלה סוגיות תפיסתיות, ארגוניות ותהליכיות בתחומים של מודיעין, הפעלת אש מערכתית, תמרון יבשתי והגנת העורף; מציפה אתגרים מבצעיים מורכבים ובהם תת"ק, הגנה נגד טילים, כטמ"מים ורחפנים; ומביאה לקיצוניות אתגרים של אורך נשימה בכוח אדם, בחימושים, בחלפים, באמל"ח ועוד. בקובץ מאמרים זה מוצגים 19 מתוך המאמרים שכתב מאיר פינקל במהלך שנות המלחמה. הם מאורגנים בחמישה שערים בתחומים הבאים: תרבות ותהליכים בשנים שלפניה; אסטרטגיה צבאית עדכנית; השתנות בלחימה; בניין כוח; תהליכי למידה מהמלחמה – מתודולוגיה. כל שער נפתח בהקדמה הכוללת הסתכלות אינטגרטיבית קצרה על התחום, תיאור קצר של המאמרים ושאלות הכוונה עקרוניות שנועדו לסייע בקריאה ביקורתית של המאמרים תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו, לשעבר מפקד המרכז, ראש מחלקת תו"ל ותפיסות בזרוע היבשה ומח"ט שריון במלחמת לבנון השנייה. בשנים האחרונות כתב סדרת ספרים על המפקדות הראשיות בצה"ל (הרמטכ"ל, המטכ"ל, מפקדת חיל האוויר, מפקדות היבשה, אמ"ן). איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה.

העתיד כבר כאן?

דמותם של המפקדים בצה"ל הושפעה מהשינויים הרחבים שחוותה החברה הישראלית בעשורים האחרונים - ובמוקדם המהפכה הנאו־ליברלית החולפת שהשפיעה על כל היבטי החיים במדינה, ממקרו־כלכלה ועד לרומנטיקה ותרבות פנאי. מאמר זה מבקש להצביע על הקשר בין השפעותיה של מהפכה זו בישראל ובין דפוסי קבלת ההחלטות של הפיקוד הבכיר בצה"ל ביחס לסוגיות מערכתיות, כאלה שמקיפות הן היבטי בניין כוח והן היבטי הפעלת כוח. זה מאמר ראשון בסדרת מאמרים של הכותבים שיעסקו בנושא. תחת השפעת העידן הנאו־ליברלי וההגמוניה של הכלכלה הפיננסית, הפכה הפרקטיקה המכונה "היוון", המרת תזרים כסף עתידי לסכום כסף מסוים בהווה, לנפוצה בקרב פרטים וארגונים. בדומה לפרקטיקות חשבונאיות נוספות, גם פרקטיקה זו זלגה מהעולם העסקי לעבר תחומי חיים נוספים. כיום אפשר למצוא ארגונים בתחומים שונים ואף גופים ציבוריים העוסקים בהיוון כחלק מתהליך רציונליזציה של קבלת ההחלטות שלהם, מסוגיות של מחקר ופיתוח ועד למכלול היבטי מדיניות ציבורית. עם זאת, לא ניתן להסביר את השימוש הנפוץ בפרקטיקת ההיוון רק כהעדפה נגלת להווה על פני העתיד או רק חשש מוצדק מחוסר וודאות וסיכונים. בעידן הנאו-ליברלי, לפרט יש מגוון כלים לא רק כדי לחשוב על העתיד, אלא גם כדי להגשימו

על הכותבים