מציג עמוד 13 מתוך 676 תוצאות
דבריו של דוד בן־גוריון בשנות ה־50 של המאה ה־20 :״אנו חיים באחת התקופות המעורערות ביותר בהיסטוריה האנושית״, נותרו רלוונטיים גם היום. המציאות תמשיך ותשנה את פניה והמלחמה את דרכיה. המנצחים יהיו אלו שישכילו להבין טוב יותר ומהר יותר את טבעם של השינויים, ולהכין היטב ובזמן את הכלים המתאימים
העיסוק הצבאי הוא מקצוע לכל דבר, החולק מאפיינים משותפים עם המקצועות האזרחיים. עם זאת חיוני להבין את המאפיינים המייחדים אותו מכל משלח יד אחר: הדרישה ממפקדים ומחיילים להיות מוכנים בשעת הצורך להרוג ולהיהרג והמציאות שבה הלחימה -המבחן העליון- היא בדרך כלל גם המבחן הראשון למפקד
כמו בהפתעת הנ“ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב“מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה
יכולות מצביעות על כוונות, אימון של כוח צבאי בחציית תעלה הוא עדות לכוונתו לחצות תעלות, ואימון של כוח חמאס בכיבוש יישוב מצביע על כוונתו לכבוש אותו. ההיסטוריה מוכיחה שאין לצד אחד היכולת להבין את כוונות הצד השני, ועל כן יש להיערך מול היכולת, ולהתחשב בכוונות רק לחומרה
"למה חשוב לנו להכיר את ההיסטוריה של האוגדה הראשונה בצה"ל שהוקמה בשנות ה־50 של המאה ה־20 כדי להבין את המציאות של היום?" אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, לשעבר ראש המחלקה להיסטוריה של צה"ל, בריאיון ל"קול המערכות" לרגל הוצאת ספרו החדש "האוגדה הראשונה" בהוצאת "מערכות". כיצד ריכז צה"ל מאמץ להשיג מטרות אסטרטגיות ומערכתיות בגזרה אחת, ומה הופך אוגדה למצליחה? התשובות בפנים
"בחרבות ברזל, הייתה לחימה בתוך בתי חולים, יחד עם חולים שלא ידענו מה מקור התחלואה שלהם ואם יש מחלות מדבקות או לא" בפרק זה נדון בשאלה כיצד מנצחים מלחמה בלי מגפה, נדבר גם על הפתעה בסיסית־אבסורדית וננסה להבין איך מתכתב המושג הזה עם 7 באוקטובר
מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" הנמשכת מאז, הובילו למשבר אמון של החברה הישראלית בצה"ל, בדגש על הפיקוד הבכיר; משבר שחלחל פנימה לשורות הצבא. האנשים, הערכים והרוח המפעמת בקרבם, הם מקור העוצמה של צה"ל. לכן, בצד התביעה למסירות והקרבה, אנו חייבים לשים את האנשים בראש סדר העדיפות
המאמר בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית
העתיד שייך לדת האסלאם+מלחמתנו ביהודים/סייד קוטב (תרגום מערבית: אפרים ברק, שאול ברטל)/ מערכות ומרכז דיין, תל־אביב, 2021, 184 עמודים סייד קוטב (1966-1906) היה אחד מהוגי הדעות החשובים של הפונדמנטליזם האסלאמי. שניים מכתביו החשובים מופיעים כעת במהדורה שנייה. שני הספרים בעלי אופי פולמוסי ומציגים את עמדתו הלוחמנית של קוטב כלפי שתי ״מתחרותיה״ המונותאיסטיות של דת האסלאם. בשעה שבספר הראשון קוטב מתפלמס עם הנצרות ועם תרבות המערב, ספרו השני מציג, בחלקו, את עמדתו כלפי היהודים, הכוללת יסודות אנטישמיים. קריאת שני הספרים חשובה להבנת משנתו הרעיונית של קוטב ומושגי היסוד שלה. בספריו אלה מניח קוטב את התשתית לרעיונות שהביע בספרו ציוני דרך, ובו קרא לג׳האד עולמי נגד המערב הצלבני ונגד היהדות העולמית. ארגונים שונים כאל־קאעדה, דאעש ודומיהם, ניסו ומנסים גם היום ליישם רעיונות אלה של מורם הרוחני ולהביא לאדנות אסלאמית כלל־עולמית. הספר הוא פרי שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז משה דיין ללימודי המזרח־התיכון ואפריקה איך לקרוא בספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
בכוחם של אירועים משמעותיים בזירה הבין לאומית להביא את דרגי מקבלי ההחלטות לנסח ולאשרר אמנות בין לאומית. חשוב כי מקבלי ההחלטות הישראליים במערכת הביטחונית ומחוצה לה ישאלו מה יכולה להיות המשמעות של חתימת ישראל על אמנה בין־לאומית שתגביל את השימוש בסייבר ככלי התקפי, בין אם מרצון או כתוצאה מלחץ בין־לאומי, ומהם האינטרסים הישראליים שחשוב שיישמרו ויקודמו במסגרתה