מציג עמוד 13 מתוך 707 תוצאות
יורם שוויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי INSS מסביר בראיון ל"קול המערכות" על המחשבה המערבית השגויה שצריך פרובוקציה או עילה מקדימה לפעולות טרור, כמו זאת של אל־קאעדה ב־11 בספטמבר 2001 או של חמאס ב־7 באוקטובר 2023. שווייצר מדבר על התפתחות שני ארגוני הטרור, ועונה על השאלה האם חמאס הוא באמת דאעש?
הספר אש בקווים מגולל את תולדות מלחמת ההתשה שהתנהלה מקיץ 1967 ועד קיץ 1970 לאורך גבולה המזרחי של ישראל. אמנם חלק הארי של תשומת הלב הופנה ללחימה שהתנהלה באותה התקופה לאורך תעלת סואץ, אולם בשני היבטים הייתה הלחימה במזרח מאיימת יותר. ראשית, היא איימה באופן ישיר על חייה של אוכלוסייה אזרחית גדולה ועל מוקדים כלכליים חשובים כמו נמל אילת ומפעלי ים המלח. שנית, היא הייתה המחסום היחיד בפני החדרה בלתי נשלטת של חוליות טרור לשטחי יהודה ושומרון ומשם אל לב מדינת ישראל
אחת הדילמות המוסריות הקשות ביותר העומדות בפני חיילים ומפקדים בצה"ל היא כיצד להתמודד עם ילדים פלסטינים שגויסו לארגוני הטרור. במנהלת התיאום והקישור בשכם הנהיגו כמה צעדים ארגוניים פשוטים שמצילים חיים – גם של החיילים וגם של הילדים שמוחם נשטף והם כמהים להפוך לשהידים
באמצעות אימוץ שיטות הפעולה של הגרילה והפעלתן בעוצמה רבה נגדה הצליחה סרי לנקה לחסל צבאית בתוך זמן קצר את הנמרים הטמיליים
”מבצע יונתן“ הוא דוגמה מובהקת לפער שבין התמודדות ישראל עם ביקורת על פעולותיה נגד הטרור ובין אי היכולת של מועצת הביטחון והאו”ם למצוא נוסחה שתאפשר ליצור איזון בין הזכות להגנה עצמית, הזכות להגדרה עצמית והחוק ההומניטרי
ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מעמיד את המערב בכלל ואת ישראל בפרט בפני דילמה אתית קשה: מחד גיסא, ישנו רצון לפגוע בחמאס, ארגון טרור לכל דבר ועניין, באמצעות "סגירת הברזים, לממשלתו, ומאידך גיסא, ישנו רצון להימנע מפגיעה הומניטרית באוכלוסייה הפלסטינית. ישראל והעולם המערבי כבר התמודדו עם דילמה דומה בנוגע למאבק במערך האזרחי של תנועת החמאס - הדעוה
בגיליון: על ניצחון ותבוסה בעיני האויב / מלחמות ממושכות – למידה ומשמעויות לבניין הכוח / הפתעת הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל" / חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי / הצעה לשינוי תפיסת הלחימה בשטחים הסגורים / צבא טרור – קווים לדמותו / מנהיגות הדרג הטקטי במלחמה / ועוד
”כוחות צבאיים ויכולת לסכל טרור טובים בממד הביטחוני. לצד זה יש לוודא שגם השריר האזרחי מפותח דיו כדי לשמור על רגיעה בגזרה“. ריאיון מערכות עם אל“ם (מיל‘) ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז דיין וחוקר בכיר למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לרגל הוצאת ספרו לא פה לא שם – דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני בהוצאת מערכות
הממד האווירי בשדה הקרב המודרני התרחב, נעשה מיקרו־טקטי והתווסף לאיום התת־קרקע ולאיומים היבשתיים המסורתיים. רחפנים אזרחיים הממלאים את השמיים ברחבי העולם הפכו לכלי נשק אפקטיביים בידי ארגוני טרור וצבאות כאחד. באמצעות עקרונות פשוטים אפשר יהיה לשפר רבות את סיכויי השרידות של הכוחות בשטח
ייעודה של החשיבה האסטרטגית המודרנית הוא לצמצם סיכונים באמצעות ברירת הסיכונים הרלוונטיים ופעילות מולם - תוך הכרה במגבלות ובאי-היכולת להביא להיעלמותם המוחלטת - מסביר מיקל רסמוסן בספרו ”חברת הסיכון במלחמה: טרור, טכנולוגיה ואסטרטגיה במאה ה-21 .”האסטרטגיה הזאת עומדת בניגוד לאסטרטגיות מוכרות של פתרונות מוחלטים שמקובלת מאוד בשיח הפוליטי בישראל