מציג עמוד 13 מתוך 370 תוצאות
המערכה בתימן נגד המורדים הח'ותים, שהחלה ב־2004 ,נראית רחוקה מסיום. איראן מתקשה לבחון הלכה למעשה אמצעי לחימה, תפיסות ותורות לחימה חדשות. על כן, דומה שהזירה בתימן, ובמיוחד בים, הפכה להיות זירת ניסויים לאמצעי הלחימה האיראניים, ובעיקר לכלי שיט לא מאוישים ולהפעלתם המבצעית
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מערכות עומק חדש על מבצע "צלבן" שנוגע באתגרים של סיוע אווירי במרחב של כוחות מעורבבים, השפעת הטכנולוגיה על שדה הקרב, מנגנוני הבסה ועוד / פודקסטים על יחיא סנואר, הגנה אווירית, טרור היברידי והזירה הימית בלחימה / האם איבדה ישראל את ההזדמנות לפגוע אסטרטגית בחזבאללה / חשיבות הבטיחות במבצעים / "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. הבשורה: הוות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) הכירה בכתב העת כעומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל * להורדת הגיליון לחצו על "הורדת PDF" * לקריאת הגיליון בפורמט ספר לחצו על "דפדוף בגיליון" קריאה מהנה
במאמר "ניצחון ללא הכרעה" ממערכות 430 (אפריל 2010) חוזר אל"ם גור ליש לתפיסה שכה הזיקה לצה"ל במלחמת לבנון השנייה ולפיה אין צורך להכריע מלחמות, אלא ניתן להסתפק בהנחתת מכות כואבות על האויב. הבעיה המרכזית בגישה הזאת היא שידיה של ישראל קשורות, והיא אינה יכולה להנחית על אויביה מכות כואבות באמת. לכן במלחמה אין לה אופציה אחרת זולת הכרעת האויב
בזירה החדשה של הלחימה בטרור נדרשת חשיבה אחרת לא רק ברמה הטקטית והטכנולוגית, אלא ברמה התפישתית. היא זו שתוביל את צורת הלחימה בעתיד הנראה לעין
עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים. המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית
האם האמרה "חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות" רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם
לאור החשיבות העצומה שיש היום לזירה התקשורתית - עד כדי כך שאי-הצלחה בה עלולה לבטל הישגים בשדה הקרב - בנה חיל האוויר מערך תקשורת שתפקידו: לשקף לציבור בארץ ובחו"ל את הקורה בחיל ולאפשר לכל המשרתים בו להתעדכן בחדשות הפנים וליזום זרימת מידע ביניהם
ישראל צריכה לבחון כל הזמן את תפיסת הביטחון שלה ולשנותה בהתאם לשינויים שמתחוללים בסדרה ארוכה של תחומים: שינויים אסטרטגיים בזירה, פיתוחים טכנולוגיים חדישים, התפתחותן של רגישויות ציבוריות מיוחדות ואפילו תפיסות ארגוניות משתנות
השינויים הדרמטיים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית של סוריה מספקים לצבא סוריה חלון הזדמנויות ייחודי לעדכן את הדוקטרינה הצבאית שלו באופן שעשוי לאתגר את הנחות העבודה הקיימות בצה"ל בנוגע לתפיסת האיום וכתוצאה מכך גם בנוגע לתפיסת ניהול המערכה בזירה הצפונית