הערך המוסף של האוגדה המרחבית בעימות המוגבל

הים כעומק האסטרטגי של ישראל

חסרונו של עומק אסטרטגי וקרבת התשתיות האזרחיות והצבאיות לחזיתות השונות מהווים עקב אכילס בהגנת ישראל. בגלל תלותו של חיל האוויר בשדות התעופה הוא למעשה חיל יבשתי, החשוף להטרדות גרילה ולטילים כמו כל הכוחות הקרקעיים בישראל. המסקנה היא שעל ישראל להשקיע משאבים רבים יותר בפלטפורמות ימיות, שפיתוחים טכנולוגיים חדשנים כבר מאפשרים להן לתקוף בדיוק רב מטרות בעומק שטחו של האויב. "משימות חדשות לחיל ים חדש" זהו האתגר החדש והמרת' העומד לפתחנו

שליטה ובקרה בהגנת הגבולות

לוחמת טילי קרקע-קרקע: האסטרטגיה ההתקפית והמענה ההגנתי

אף שהשימוש בנשק רקטי תלול מסלול אינו חדש, הולכת ונוצרת באמצעותו צורת לחימה חדשה ומאוד מסוכנת לישראל, שאותה יש להבין ומולה יש להיערך הן בהיבט ההתקפי והן בהיבט ההגנתי

מעט ויקר או הרבה וזול

הרתעה של איום בליסטי באמצעות סגירת שמי המדינה היא בהישג ידנו - ובמחיר מתקבל על הדעת

תצפית

על תפיסת ההגנה האווירית של ישראל

"מדינת ישראל היא בעלת הניסיון הגדול ביותר בהפעלת מערכות הגנה אווירית והגנה מטילים, ולכן גם המוגנת ביותר בעולם מול איומים אלה". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, על סוגי ההגנה האווירית, על האיומים השונים ועל ההתמודדות עימם

שער חזית הצפון: גדוד 13 בארבעת ימי הלחימה הראשונים של המלחמה

קרב ההגנה שניהלו הכוחות המעטים ברמת הגולן בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, מרמת המג“ד ועד אחרון החיילים, הראה במהלך המלחמה מצוינות טקטית, דבקות במשימה ואחריות. בחינת קרב ההגנה של גדוד 13 מראה את החשיבות של מוצבי ההגנה במהלך המעבר משגרה לחירום

צבא ההיי־טק וצבא הפרשים: כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה

ספר זה נכתב לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו. זאת תוך ניסיון לענות על שלל שאלות קשות שעליהן קיבלה החברה הישראלית תשובה כואבת

"משני עברי הגבעה": ג. עלם-אל-חלפה – מערכת הגנה במדבר