מערך ההגנה מול החמאס

"במשך שנים יצרנו מול חמאס מערכת שקופה. חמאס למדו אותנו: את מגדלי התצפית, איך אנחנו אוספים מודיעין, מה חושף אותו ומה לא. הם למדו אפילו את הגדר היטב, את המכשול העילי והמכשול התחתי וכל מרכיב בהגנה שלנו שקוף מבחינתם. מה שראינו פה זו קריסה מוחלטת של ההגנה". אלוף (מיל') יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על הלקחים המיידים שצריך להפיק, גם לרמת הדרג הטקטי הלוחם, על תפיסת ההגנה של צה"ל בעזה

קורי עכביש או חומת מגן? תפיסת החברה כרגישה לנפגעים והשפעתה על המבצע ואופן ניהולו

מבצע "חומת מגן" (2002) נחרט בתודעה הציבורית כאחד המוצלחים בתולדות צה"ל, שהביא לשקט ארוך טווח בערי הגדה. עם זאת, כמלחמה יזומה קדמה להוצאתו לפועל תקופת המתנה ממושכת על רקע תפיסה דומיננטית שמשלה בכיפה בשנות ה־90 של המאה ה־20 בואכה שנות האלפיים, כי החברה הישראלית אינה מוכנה כבעבר להקרבה. מטרתו של מאמר זה להצביע על הרתיעה מנפגעים ששררה בקרב בכירי הדרג המדיני והצבאי, והייתה שיקול משמעותי על עיתוי היציאה למבצע, כשנה וחצי לאחר תחילת אירועי "גאות ושפל". גם לאחר הפיגוע במלון "פארק" במרס 2002, שסיפק את ההצדקה הדרושה – לתפיסתם של מקבלי ההחלטות – ליציאה למבצע, הרצון לצמצם מנפגעים מחשש לירידה בתמיכה הציבורית למבצע, השפיע גם על אופן ניהולו

לא מלחמה היברידית מצומצמת, אלא מצב מלחמה קונספטואלי

תגובה למאמרו של ד"ר יגיל הנקין על אודות הקשר שבין המושג "מלחמה היברידית" ובין האירועים האלימים הרחבים שביצעו ערביי ישראל בשטח מדינת ישראל בזמן מבצע "שומר החומות"

''מעברי האש'' – מודל אימונים לניצחון במלחמה בכל חזית?

אימון־מודל "מעברי האש" העלה את מוכנות הכוחות ללחימה בחזית עזה אל מול תוכנית אופרטיבית ספציפית ונבנה בהתאם לכשירויות שהוגדרו כדי לממשה. עם זאת, הסביבה המבצעית והתרחישים המבצעיים שונים בין עזה לחזיתות אחרות. על זרוע היבשה לוודא כי גרף האימונים מבטא את הצורך לשמור על איזון מתאים בין "מוכנות משימתית" ו"כשירות מבצעית"

כוחות ומפקדות מאולתרים במלחמות ובמבצעים

התופעה של הקמת כוחות מאולתרים, במבצע או במלחמה, צריכה לקבל יחס של דפוס קבוע ולא תופעה רנדומלית. יש לעגן אותם במבנה ובארגון הכוח הצבאי

פרק ז' – הגשר המחבר בין בניין הכוח להפעלתו

"הנגד החדש" בצה"ל: תמורות בתפיסת הפיקוד והמנהיגות של הנגדים בצה"ל

בעבר, ההתייחסות אל הנגד הייתה כמי שמחזיק בידע מקצועי וממלא את תפקידו במשך שנים רבות. בהתייחסות אל תפקידו של הנגד החדש יש לכלול בנוסף דרישות פיקודיות. הטמעת השינוי במעמדו של הנגד ובמערכת הדרישות ממנו מחייבים גם שינוי תפיסתי נרחב בקרב מערכים אחרים, בדגש על מערך הקצונה בצה"ל

תת־קרקע כממד לחימה, ומדוע נדרש להגדירו כך

בתום למעלה משנה של לחימה בכמה זירות, שבמהלכה צה"ל לא הצליח "לפצח" את ממד תת־הקרקע ובה בעת האויב הבין אפילו טוב יותר את הפוטנציאל שיש בו, אנו ניצבים בצומת היסטורי בכל הנוגע לעיסוק בנושא. אף שמדובר באותו חומר פיזיקלי, התת"ק הוא ממד נפרד מממד היבשה המחייב יצירת מעטה תודעתי ותפיסתי חדש

מצח נחושה

איתנות ונחישות