מציג עמוד 13 מתוך 633 תוצאות
"פאודה מתפרצת כמו סערה ביום בהיר. התושבים המקומיים משתגעים ולא מעניין אותם דבר. הם משליכים לעברך מהרחובות ומהגגות מכל הבא ליד וצרים עליך מכל הכיוונים. גם אם אתה יורה, הם אינם נרתעים. ההמון זועם ונוהם" הספר מגולל את קורותיה של יחידת שמשון שלוחמיה נתקלו במילה שלימים הפכה את המציאות לסדרת טלוויזיה
התבטאותיהם ומעשיהם של ראשי הרשות הפלסטינית מוכיחים בבירור כי הם מעולם לא התכוונו להגיע לפשרה היסטורית אמיתית עם הציונות, המבוססת על חלוקת הארץ. את התהליך המדיני הגדירו הם עצמם כ"סוס טרויאני", שאיפשר לפלסטינים להגיע לעמדה מדינית וצבאית משופרת לקראת המערכה המכריעה על העצמאות ועל השיבה - מערכה אשר נועדה להביא בסופו של דבר להחרבתו של המפעל הציוני
במשך רוב הזמן נמצא צה"ל בין מלחמות, והנה דווקא בעבור פרק הזמן הממושך הזה אין לו תפיסת הפעלה, אלא רק אוסף של עקרונות - בחלקם מיושנים ולא רלוונטיים. הגיע הזמן שצה"ל יראה בפרק הזמן הזה מערכה לכל דבר ויגבש בעבורה תורת לחימה הן ברמה המטכ"לית והן ברמה הלאומית
החזרה הביתה מהקרב ובייחוד החזרה להמשך הלחימה אינן דבר של מה בכך. גם הלוחמים הקשוחים ביותר חווים חוויות קשות שעלולות לפגוע בהם ובכשירותם המבצעית. הניסיון מראה כי ניטור ההשלכות הפסיכולוגיות של אירועי קרב וביצוע התערבויות פיקודיות בעזרת יועצים לפי הצורך מאפשרים למנוע קשיים רגשיים בטווח הקצר, הבינוני והארוך
ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מעמיד את המערב בכלל ואת ישראל בפרט בפני דילמה אתית קשה: מחד גיסא, ישנו רצון לפגוע בחמאס, ארגון טרור לכל דבר ועניין, באמצעות "סגירת הברזים, לממשלתו, ומאידך גיסא, ישנו רצון להימנע מפגיעה הומניטרית באוכלוסייה הפלסטינית. ישראל והעולם המערבי כבר התמודדו עם דילמה דומה בנוגע למאבק במערך האזרחי של תנועת החמאס - הדעוה
יותר ויותר מפקדים משתמשים במושגים מעורפלים מעולם האקדמיה בלי להבין את משמעותם. אם המפקדים אינם מבינים במה דברים אמורים, קל וחומר שהפקודים יוצאים מבולבלים ונבוכים
"כשהתחלנו את התמרון נכנסו באופן מאוד שמרני, בקצב איטי, על שטח מאוד מצומצם ואני חושב שזה לא שירת את מטרות המלחמה. צה"ל צריך לחזור מהר ליסודות התמרון כפי שהיה בראשיתו, תמרון שמדבר על דינמיות וחשיבה תחבולנית". [...] בסופו של דבר הנֻחבה היא מיליציה – מי שעשה כאן תמרון; מי שזיהה את נקודות התורפה שלנו אחת לאחת; מי שפעל במהירות בקצב גבוה ובסופו של דבר הצליח בתוך שעה להכריע אוגדה בצה"ל שהפסיקה לתפקד ב־8:00. למעשה, אם תחפש את תורת התמרון בהפוך – תמצא אותה ב־7 באוקטובר. לצערי הקרב הזה עוד יילמד בבתי הספר ואנחנו לא נהיה בצד הנכון". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הרביעי – התמרון ב"חרבות ברזל" על אי הצלחותיו, ואיך אפשר ללמוד תמרון דווקא מפעולות האויב?
"חשוב להמשיך ולטפח את הייעוץ המשפטי השוטף עם אותם גורמי ההחלטות גם בתוך הצבא וגם מול הדרג המדיני, כי בסופו של דבר אם הדרג המדיני משתף, משלב ויש שיח שוטף לגבי 'זה מה שאני רוצה להשיג', בוא נראה מה הדין הבין־לאומי אומר, בוא נחשוב ביחד איך מוצאים את הפתרון שבסופו של דבר יאפשר לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים בדרך שעולה בדיני המלחמה – אתה יכול להגיע למצב שבו אתה מוצא את הפתרונות במסגרת הדין ויותר קל להגן לא רק פנימית אלא גם מבחינה בין־לאומית ומדינית". אל"ם (מיל') נועם נוימן, ראש אשכול דיני מלחמה במשרד המשפטים ולשעבר איש הפרקליטות הצבאית שעסק בתחום הזה, בריאיון ל"קול מערכות" על לוחמת המשפט ועל ההשפעה בפועל בשטח
כאשר נודע בשחר ה-6 באוקטובר 1973 כי עוד באותו יום תותקף ישראל על-ידי צבאות מצרים וסוריה, דרש הרמטכ"ל להנחית מכה אווירית מקדימה. מטוסי חיל האוויר חומשו בתצורת תקיפה והמתינו כמעט עד הרגע האחרון להכרעת הדרג המדיני. זה הכריע בסופו של דבר נגד המכה המקדימה. בשל הכרעה זו ובשל העובדה שצבאות מצרים וסוריה החלו את מתקפתם מוקדם מהצפוי נכנס חיל האוויר למלחמה כשהוא אינו מוכן במלואו לא למשימות הגנה ולא למשימות התקפה
"המלחמה שונה מכול תופעה אחרת בהיסטוריה ולא חשוב אם זהו דבר טוב או רע. אינני חושב שזהו דבר טוב, אבל אין בוחרים במלחמה, אלא נאנסים על ידה. והייחוד שיש במלחמה הוא שהיא משעבדת הכול, בהחלט הכול לצרכיה. ומי שאינו יודע להשתעבד ולשעבד הכול לצרכי המלחמה כשאין מנוס ממנה, נגזר דינו: נגזר עליו כיליון מחפיר. המלחמה זהו המבחן העליון לא רק של כוח, אלא גם של רצון החיים. אנחנו הועמדנו עכשיו, אחרי אלפיים שנה, בפני מבחן עליון זה, ולא קל להגיד איך נעמוד בו ובמה נצא ממנו. אין זה תלוי בכך, אם הליגה הערבית תשלח צבאות או לא תשלח, וכמה חיילים ערבים יגויסו נגדנו, ומי יעזור להם [...] ממדי ההתקפה עלינו יקבעו את הקרבנות שנקריב. אבל בסופו של דבר לא אלה יקבעו. יקבע מבחן הרצון. זהו המבחן העליון שאין אחריו כלום: מי שרצונו יגיע לשיאו - יעמוד במבחן ויצא לחיים, מי שרצונו יכשל - ייפול בנופלים, וצפוי לכיליון גמור, כיליון מוסרי, ממלכתי ופיסי". (מתוך נאומו של דוד בן־גוריון בישיבת הוועד הפועל הציוני, ציריך, 26 באוגוסט 1947) הספר צבא וביטחון מקיף הגות ודברים־בשער המשתרעים על פני חמש שנים ומעלה, שנות מהפכה גדולה בגורל ישראל. סוגיות שעולות מן הספר, שנכתב לפני 65 שנים, רלוונטיות אז כהיום. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה