מציג עמוד 13 מתוך 321 תוצאות
בקרב של גדוד 9 ושל גדודי שריון נוספים של אוגדת סיני בשעות הראשונות למלחמת יום הכיפורים הייתה התנגשות חמורה בין עקרונות המלחמה לערכי הלחימה. מול העקרונות של מיצוי הכוח, ריכוז המאמץ, אבטחה ותחבולה, עמדו - וניצחו- ערכי הדבקות במשימה, אומץ הלב, הרעות וההקרבה העילאית. המחיר היה נורא
בגיליון: מה לקחת מתיאורית המלחמה: צורות, "משקפיים", או פרשנות בהקשר? / "בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / דברים שרואים משם גם רואים מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן" / המבצע הוא שעתו הגדולה ביותר של המפקד: לחימת גדוד 202 במבצע "צוק איתן"
מאמר זה נכתב במסגרת עבודה מסכמת בקורס המבוא ״מושגים ויסודות בתופעת המלחמה״ של תוכנית ארז. כותב המאמר, סג"ם איתי יעבץ ז"ל, חניך מחזור א׳, לחם עם גדוד 932 של חטיבת הנח״ל, שאליו היה מיועד להגיע כקצין בתום ההכשרה. נפל בקרב בדרום רצועת עזה ב־19 באוקטובר 2025 יחד עם מפקד הפלוגה, רס״ן יניב קולא
גדוד 433 במלחמת יום הכיפורים: סיפור לחימה של גדוד טנקים שלחם במהלך מלחמת יום הכיפורים, ובסופה הוביל את הלחימה בקרב הקשה מכולם בתוך העיר סואץ. הספר מתעד את המג"ד נחום זקן מתחילת הלחימה ועד לקרב האחרון בה, ומביא ממקור ראשון את חווית המפקד שנקלע למצבים ודילמות בלתי אנושיים. מתוך ההקדמה של רא"ל (מיל׳) אהוד ברק, לשעבר הרמטכ״ל, ראש הממשלה ושר הביטחון: ״ספר עמוק ומבריק, מרתק וסוחף, זורם, קולח ומעורר מחשבה. מצליח להנגיש ולהאניש תופעות לא אנושיות של מלחמה והרג, תעוזה והקרבה, נחישות ודבקות במשימה. הספר עשיר בעדויות של לוחמים, המתארות את המצבים הבלתי נתפסים שחוו בגופם ובנפשם... נחום ולוחמי 43 ראויים שיהיו לנו לדוגמה ולמופת על עוז הרוח והאומץ, היוזמה והתושייה, תעצומות נפש וההקרבה, שיקול הדעת ועוצמת אדם נפלאה שגילו לאורך כל המלחמה״. איך לקרוא בספר הדיגיטלי? * לקריאה בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
בגיליון: מתקפת החות'ים על איחוד האמירויות והמשמעויות לישראל / לא מלחמה היברידית מצומצמת אלא מצב מלחמה קונספטואלי / סקירה: מערך הפיתוח והייצור של כלי שייט בלתי מאוישים לשימוש צבאי בסין / 'אם יקרה פעם נוספת': מאורעות מבצע 'שומר החומות' כמקרה של לחימה היברידית/ תובנות מפקד המבצע - עשרים שנים למבצע "תיבת נוח" / מערכות עומק: הגדרה מחדש של המושג "ניצחון" במאבקה של הדמוקרטיה בטרור / גדוד בלחימה בשטח בנוי - סקירת הספר "סואץ אינה סטלינגרד"
רק בהבנה הדדית בין-חילית, באימון המשותף של כל הגורמים ובפיקוד הטוב ניתן יהיה להביא את המשימה המורכבת לסיומה המוצלח
מוטה גור מספר את קורותיה של פלוגת צנחנים, פלוגה ד', במחזור מאי 1954. בספר מובאות קורות הפלוגה החל מהימים הראשונים לגיבושה באימונים ובפעילות מבצעית דרך מבצעיה בפעולות-התגמול בשנים 1956-1954 ועד להשתתפות לוחמיה כבודדים במבצע "קדש"
פעולה יבשתית רחבת היקף בעזה ובהמשך בלבנון, מעלה לדיון מגוון תחומים הקשורים לפעילות כוחות היבשה, שלא הופעלו באופן כזה מזה עשורים. אחד מהם הוא דפוס הפיקוד בכוחות היבשה, אשר מקובל כי לו שני קצוות מנוגדים: יוזמה ופיקוד משימה/מבוזר ופיקוד פרטני/ריכוזי. המאמר עוסק בדרגי גדוד ועד פיקוד. הוא מתחיל בהצגת קווי דמיון ואחר כך מנסה לזהות הבדלים בדפוסי הפיקוד בין הפעולה היבשתית ההכרעתית בצפון עזה ובין ההתקפה היבשתית המתוחמת לעיצוב מרחב הגבול בלבנון. לפיקוד משימה יש חשיבות רבה בהגברת אפקטיביות כוחות היבשה במלחמה, וההמלצות מובאות בראי ההכנות למלחמה עתידית הכרעתית, רחבת היקף ומרחב בלבנון
משה דיין, אדם בעל מודעות רבה להיסטוריה ולמקומו בה, הצליח להנחיל את המיתוס שכיבוש לוד במלחמת העצמאות נבע מפריצת הגדוד המשוריין שעליו פיקד - גדוד 89 - לתוך העיר. מחקר קפדני יותר מלמד שהפריצה הזאת הייתה מסע מבולבל למדי של כוח תועה בדרכו. אומנם גם הפריצה השפיעה על נפילת העיר, אך הייתה רק גורם אחד מיני רבים שתרם להצלחה. הבעיה היא שבשל ההשפעה העצומה שעתידה הייתה להיות לדיין הצליח המיתוס שהוא יצר, ואשר היה שגוי בבסיסו, להשפיע למשך שנים רבות על התפתחות תורת הלחימה של צה"ל
הדבקות במשימה לאור המטרה, התחבולה וניצול הזמן, היו חלק מן העקרונות שיושמו במערכה על אנציו במלחמת העולם השנייה. ואולם הלקחים מאותה מערכה יכולים להתאים ללחימה כיום