מציג עמוד 13 מתוך 4272 תוצאות
מאמר חדש מאת יסכה שאקי שמנתח את החות'ים דרך נקודת מבט שבטית / מדברי מפקדים: 49 שנים למותו של המצביא הבריטי פידלמרשל ברנרד לו מונטגומרי / ספר בעקבות הסכם השלום בין ישראל ומצרים שמראה כיצד אנו נראים בעיני יריבינו / על "משחקי מלחמה" ותוכניות מגירה למצבים שונים ככלים חיוניים מול מגוון אפשרויות ומצבים / 80 שנים לקרב איוו ג'ימה: מאמר על מצלמה וספר כנשק, ועל תמונת ניצחון
על חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי / 25 שנים ליציאה מלבנון / הפרק החמישי: מאמר מאת אל"ם (מיל') אסף הלר על הדרך אל הכישלון המודיעיני / ספר לרגל יום ירושלים – הר הבית בידינו מאת מוטה גור / 31 שנים למותו של גרשון ריבלין, ממייסדי "מערכות"
המאמר בוחן תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולות האיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכה המודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגית והמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד
המאמר מנתח את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענת הכותב, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. המאמר קורא לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות
מאמר חדש על מסמך "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש" / פודקסט מערכות: על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות, איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו וכיצד טכנולוגיה זולה של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות / ההצהרה החוקתית של נשיא סוריה אחמד אלשרע – האם התמתן? / מאמר חדש על 7 באוקטובר כהפתעה בסיסית–אבסורדית / הפרק האחד עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר / על אסטרטגיות נסיגה וחשיבות השליטה באש על שטחי מפתח בקרב על מאגר צ'וסין
אליהו גולומב ראוי להיקרא שר הביטחון של המדינה שבדרך. הוא לא זכה לראות בהקמת המדינה, שנולדה שלוש שנים לאחר מותו. עם זאת, הכוחות שהשקיע הניבו פרי - צה"ל שנולד מתוך ההגנה
סטלין קיבל שפע של התרעות על כוונת הגרמנים לפלוש לארצו ביוני 1941 - והתעלם מהן. באוקטובר 1941 הוא קיבל מידע מדויק על כך שיפן אינה עומדת לתקוף אותו במזרח הרחוק וניצל את המידע הזה כדי לתגבר את חזית מוסקבה ביחידות מהמזרח הרחוק ולהנחיל תבוסה קשה ראשונה לגרמנים. המסקנה - שאותה נאלצה גם ישראל ללמוד על בשרה ב-1973 - היא שהמודיעין המעולה ביותר הוא חסר ערך אם אין עושים בו שימוש
יש תהליכים שראוי לנו להעמיק בהם בבואנו לתכנן אימונים איכותיים - הקרובים ככל הניתן למלחמה. אימון איכותי לא נולד אחרי "לילה לבן", אלא מתכנון קפדני פרטני, ארוך ככל הניתן, המאפשר מיפוי מעמיק של סוגיות העומדות על הפרק ובירורן, בדגש על כשירויות שאותן מבקש המפקד להשיג או לשפר.
לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה
ארגון ההגנה נוסד ב־1920 כגוף ארצי שמטרתו שמירה על ביטחון הישוב. בתחילת ימיו של הארגון המודיעין לא היה מרכיב משמעותי, והוא החל להתגבש רק בשנות ה־30 - ברמה המקומית וברמה האזורית. רק 20 שנים לאחר הקמת ההגנה הוקם ארגון המודיעין הארצי - הש"י. בעשר השנים שבהם פעל הש"י הארצי בהצלחה הוא ביסס תשתית מודיעינית להקמתה של קהילת המודיעין