מציג עמוד 13 מתוך 490 תוצאות
הדרך הנכונה להתמודד עם מצב חירום ממושך בעורף - כתוצאה ממלחמה או מאסון טבע - היא להכשיר מראש את האוכלוסייה לעזור לעצמה. דרך הפעולה הזאת גם יעילה יותר מהמתנה פסיבית לסיוע של הרשויות וגם תורמת יותר לאיתנותה של האוכלוסייה שנמצאת תחת איום
"מדינת ישראל היא בעלת הניסיון הגדול ביותר בהפעלת מערכות הגנה אווירית והגנה מטילים, ולכן גם המוגנת ביותר בעולם מול איומים אלה". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, על סוגי ההגנה האווירית, על האיומים השונים ועל ההתמודדות עימם
כבר למעלה משנתיים שמתנהלת מלחמה בין רוסיה ואוקראינה. איש לא חזה את עוצמתה של המלחמה ובעיקר את משכה, והדי המלחמה גלשו מרחובות קייב, בחמוט ודונבאס, ואף למזרח התיכון. לקראת הפסח ריכזנו לכם את המאמרים שנכתבו עד כה במערכות בנושא במלחמה ולקחיה
מלחמת ששת הימים מנקודת המבט של החייל המצרי מלחמת ששת הימים שאליה הידרדר האזור לא הוכנה על ידי הצבא המצרי בצורה מסודרת, ואף התוכנית החלקית שנערך לפיה נהפכה עד מהרה לתוהו ובוהו. התוצאה הייתה בסופו של דבר "איש הישר בעיניו יעשה"
ספר זה מנסה לעמוד על החוקיות של העיר העתיקה המזרח־תיכונית הבנויה, המאורגנת ומתנהגת כמעוז מבוצר. מעוז זה כפוף לכללי בנייה, המושפעים מהטופוגרפיה, צנעת הפרט, הדת ומאפייני התרבות הערבית. העיר שכם, על רבדיה ההיסטוריים, הארכיאולוגיים והחברתיים, יכולה לשמש מודל טיפוסי של עיר אסלאמית מזרח־תיכונית. הלחימה היום־יומית בשכם מהווה קרקע פורייה ללימוד מבצעי, בהקשר אופרטיבי כולל של לוחמה אורבנית בזירות המבצעים של צה"ל. מחקר משותף זה של פיקוד המרכז, אוגדת איו"ש, חטמ"ר שומרון והמעבדה התפיסתית, המתבסס על ניסיונם של מפקדים מהשטח, מעלה באופן בלתי אמצעי את האתגרים והפערים המבצעיים בלחימה בגרילה העירונית. המחקר תורם לפיתוח תפיסות מבצעיות ללחימה באויב המשתמש במרחבים האורבניים ובתווך התת־קרקעי. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
ב־28 במארס 2002 יצא צה"ל למבצע שאותו הגדיר הרמטכ"ל שאול מופז "מלחמה על הבית". ספר זה, מבצע חומת מגן – מהכלה להכרעה, מתחקה אחרי הדינמיקה שהובילה את צה"ל מהגנה להתקפה בעימות מול הפלסטינים ומתאר את מהלכיו של מבצע "חומת מגן". השער הראשון מתאר את הדרך העקלקלה שעבר צה"ל מפרוץ האירועים באוקטובר 2000 ועד ליציאה למבצע בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר 2002 .ברקע הדברים עומדת השאלה: מדוע נדרשו 546 ימי לחימה ו־468 הרוגים כדי להגיע להחלטה לצאת למבצע. מהשתלשלות האירועים עולה שהמעבר ההדרגתי מהגנה להתקפה התרחש בעקבות הבשלה איטית של התנאים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים שנדרשו לשם יציאה למהלך צבאי נרחב. אירועים כמו: פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, רצח השרֵ זאבי, לכידת ספינת הנשק קארין איי והיקף הנפגעים מפיגועים שגדל והלך מדצמבר 2001, הכשירו את דעת הקהל הישראלית, יצרו קונצנזוס פוליטי ושכנעו את הממשל האמריקאי בדבר הצורך בפעולה צבאית בכל שטחי אי. אולם, גם לצה"ל נדרש זמן כדי להתנער מתפיסות ישנות, לרכוש את היכולת לפעול בשטחים הבנויים בצפיפות דרך שורת מבצעים בעצימות הולכת וגוברת, שהביאה לתחושת מסוגלות כלפי פנים וכלפי חוץ, להילחם בארגוני הטרור בכל שטחי איו"ש. השער השני בוחן את מבצע "חומת מגן"; מהאופן שבו תוכנן ונוהל במטכ"ל ובפיקוד המרכז ועד לתיאור הלחימה ברמה הטקטית. התפתחות החשיבה ברמה האסטרטגית על הישגי המבצע הנדרשים מלמדת כי בצה"ל התגבשה ההבנה שאין זה המבצע שיכריע את הטרור אלא, כדברי ווינסטון צ'רצ'יל, "זהו אינו הסוף. זו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה". כלומר, בצה"ל הבינו כי זהו מהלך צבאי שמשיב לו את חופש הפעולה בכל שטחי איו"ש המאפשר ללחום ביעילות בארגוני הטרור. ברמה הטקטית, מתוארים הקרבות המרכזיים שהתרחשו בערים רמאללה, בית לחם, שכם וג'נין ובמחנות הפליטים תוך הצגת שורת מפות ועזרים שהוכנו במיוחד לספר. ד"ר אהד לסלוי הוא ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל ומחברם של הספרים "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" (2021) ו"המדינאי ואיש המודיעין" (2021). איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה
ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי
לרשות ישראל לא עומדים המותרות לנהל מערכות התשה ארוכות. מערכות משלימות כאלה יכולות להתרחש "על אש קטנה", אך רק לאחר שהאיום העיקרי הוסר. התמרון היבשתי הוא הכלי המיטבי להשיג את קיצור משך המערכה שכן הוא, יותר מכל אמצעי אחר, מציב איום של ממש על שרידותו השלטונית והתפקודית של האויב שבגינו מוכן הוא להפסיק את המערכה