מציג עמוד 129 מתוך 1959 תוצאות
טועים מי שחושבים כי מלחמת קוסובו הוכיחה כי מעתה ואילך יוכרעו מלחמות רק מן האוויר. נסיבות יוצאות דופן אפשרו את הכרעתה של יוגוסלביה באמצעות לוחמת אוויר בלבד, ואין שום ודאות כי נסיבות אלה יחזרו על עצמן גם בעתיד. צה"ל בוודאי שאינו יכול לוותר על המרכיב היבשתי שלו
ההבחנה שעושה אל"ם משה שרביט במאמרו "מוכנות הצבא- ניתוח מושגי" (מערכות 370 ,אפריל 2000 ) בין מוכנות מבצעית מיידית למוכנות מבנית עתידית היא בעייתית. ראשית, מרכיבים רבים של המוכנות המבצעית שייכים גם למוכנות המבנים - ולהפך -ושנית, לעולם לא ניתן לדעת לאיזה טווח זמן מתייחסת המוכנות המבנית: עוד חודש, עוד שנה, עוד 10 שנים? על מכשלות אלה ניתן להתגבר באמצעות מכשיר חשיבה קיים : הערכת מצב למוכנות
כאשר נודע בשחר ה-6 באוקטובר 1973 כי עוד באותו יום תותקף ישראל על-ידי צבאות מצרים וסוריה, דרש הרמטכ"ל להנחית מכה אווירית מקדימה. מטוסי חיל האוויר חומשו בתצורת תקיפה והמתינו כמעט עד הרגע האחרון להכרעת הדרג המדיני. זה הכריע בסופו של דבר נגד המכה המקדימה. בשל הכרעה זו ובשל העובדה שצבאות מצרים וסוריה החלו את מתקפתם מוקדם מהצפוי נכנס חיל האוויר למלחמה כשהוא אינו מוכן במלואו לא למשימות הגנה ולא למשימות התקפה
מחלקת ההיסטוריה של צה"ל עדיין לא פירסמה שום מחקר מוסמך שמסכם מלחמה כלשהי ממלחמות ישראל, ולעובדה זו יש השלכות של ממש על צה"ל
אתרים רבים מסקרים את האירועים בשטחים, וכאשר מדברים כיום על "המלחמה התקשורתית", צריך לזכור שהיא כבר אינה מתנהלת רק בטלוויזיה, אלא גם ברשת
בימי המלחמה העולמית לא היה תחילה כל קושי לצי של מדינות ההסכמה לשלוט בים התיכון נגד כוחותיהן החלשים של המעצמות המרכזיות. אולם כאשר הופיעה על הבמה הצוללת נשתנה המצב
גורם הזמן עלול להכריע יותר במערכות המלחמה בעתיד הקרוב, מאשר הכריע באיזו תקופה קודמת שהיא של ההיסטוריה הצבאית