מציג עמוד 128 מתוך 1810 תוצאות
שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)
מערכת להצתת דלק נוזלי על מימי התעלה, שזכתה לשם הקוד "אור יקרות", אמורה הייתה למנוע מכוחות מצריים לצלוח את התעלה. אולם חיל ההנדסה ופיקוד דרום לא התלהבו מהמערכת, וכתוצאה מכך הוצבו רק שני מתקנים כאלה- וגם אלה הוזנחו עד כי היו בלתי שמישים ערב מלחמת יום הכיפורים
כמו בשנים 1973-1967 כך גם היום בונה צה"ל כוח יבשתי, הנותן משקל יתר לטנק על חשבון יתר הכוחות המסתערים והמסייעים. להמשך ההישענות על הטנק כמוביל התמרון העיקרי עלולה להיות השפעה שלילית על תוצאות ההתמודדות העתידית שאליה נערך צה"ל
בימי המלחמה העולמית לא היה תחילה כל קושי לצי של מדינות ההסכמה לשלוט בים התיכון נגד כוחותיהן החלשים של המעצמות המרכזיות. אולם כאשר הופיעה על הבמה הצוללת נשתנה המצב
בני ישראל ידעו להתגבר על חולשתם התכנית באמצעות פעולה רוחנית. אופיינית היא להם אמנות אסטרטגית בלתי רגילה בזמנים ההם. הם נחלו ניצחונות "לא בכוח כי אם ברוח"
הגנתה של פולניה, ההתפתחות הצבאית על גבולות תוניס הצרפתית ולוב האיטלקית, מבט מזרחה לים האדריאטי ופיתוח כוחות ההגנה של הודו-סין הצרפתית
חיבוריה של ארץ ישראל עם מצרים, פעולה אווירית שמנעה התנגשות דמים, ביקורה של אסקדרילה אווירית תורכית בשטח המסופח של האטאי וגם בסוריה, ועוד
ברור לכול שאנחנו זקוקים לצבא בעל כוח מספיק, שיוכל לעזור לבעלי בריתנו בחודשי המלחמה הראשונים ולהחזיק מעמד בהצלחה עד אותו הזמן
עצם המושג של דיוויזיה כארגון צבאי קבוע נוצר בימי מלחמות המהפכה הצרפתית והתקופה הנפוליאונית. מה הרכבה, כוחה ואופיה בימינו?
על תרומתו של הצילום לשדה הקרב - מחשבות בעקבות הסרט "תמונת הנִצחון" של אבי נשר על תפקידה של המדיה במלחמה המנוהלת באמצעי התקשורת, לא פחות מאשר בשדה הקרב הממשי