בניית אומה בכורדיסטאן - זיכרון, רצח עם וזכויות אדם

קרבות בכף היד - קרב הייסטינגס

"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה

כדגים בסבך: רודזיה במלחמה, 1980-1965

תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל

100 שנים מ"קיר הברזל" ל־7 באוקטובר – הקמה מחדש

מאמר זה נכתב במסגרת עבודה מסכמת בקורס המבוא ״מושגים ויסודות בתופעת המלחמה״ של תוכנית ארז. כותב המאמר, סג"ם איתי יעבץ ז"ל, חניך מחזור א׳, לחם עם גדוד 932 של חטיבת הנח״ל, שאליו היה מיועד להגיע כקצין בתום ההכשרה. נפל בקרב בדרום רצועת עזה ב־19 באוקטובר 2025 יחד עם מפקד הפלוגה, רס״ן יניב קולא

מגזין סוף השבוע של מערכות - 11 בדצמבר 2025

לכבוד יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל - מאמר על נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל / פודקאסט - מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר אותה למרכז הביטחון הישראלי? / תובנות משדה הקרב בין מלחמת העולם השנייה ו"חרבות ברזל" ולמה, לפעמים, דווקא מי שלא יורה הכי צריך את המפקד ליד / שנה להפיכה בסוריה - על הצלחת המערכה של המורדים בהקשרי רוח הלחימה וההשלכות לישראל / 43 שנים למותו של חיים לסקוב

מגזין סוף השבוע של "מערכות" - 4 בדצמבר 2025

מאמר שמנתח את הפסיכולוגיה הארגונית של צה"ל דרך דפוסי החשיבה של בכיריו / פודקאסט על "הסערה המושלמת" בגופי המודיעין לפני 7 באוקטובר / על תכונות המצביא / מאמר על השפעת הקומפלקס הצבאי-תעשייתי על גיוס חדשנות טכנולוגית אזרחית לשימושים ביטחוניים / על החשיבות האסטרטגית של הים התיכון מבחינה גאוגרפית (גאואסטרטגית), פוליטית, כלכלית וצבאית / מפקד פלוגה – הספר

מערכות 505

על יישום עקרון ההרתעה בתפיסת הביטחון של ישראל | תת־קרקע כממד לחימה | דוח על הקצונה במלחמה ממושכת | הסיוע המנהלתי בעימות המוגבל הא־סימטרי | לקחים לדרג המחלקה והפלוגה מקרב ראמיה בלבנון | על פיקוד זוטר במלחמת "חרבות ברזל" | קישוריות בהגנ"א | בינה מלאכותית יוצרת ומלחמה גרעינית | היבטים עיוניים ומעשיים בהתפתחות מושג הנגד | ועוד

ספר דיגיטלי: המודיעין ושבעה באוקטובר

מתקפת הפתע הנרחבת של חמאס בשבעה באוקטובר הכתה את החברה ואת המערכת המדינית ביטחונית של ישראל בהלם. קהילת המודיעין, שנחשבה עד אז לאחד מסמלי העוצמה הלאומית ולמופת של חדשנות ויצירתיות, נחשפה בכישלון העמוק ביותר בתולדותיה. זהו כישלון שניתן היה למנוע, “רעידת אדמה” שמחייבת בירור מודיעיני יסודי והפקת לקחים ברמה הלאומית. זהו הספר הראשון המבקש לצלול אל שורשי הכישלון, אך לא לשחזר את האירועים עצמם באותו לילה מר. הספר מציע נקודת מבט רפלקטיבית, רחבה, מגוונת ובלתי תלויה, ומציג תשתית לחשיבה מחודשת על המודיעין בישראל. כותביו – פרקטיקנים לשעבר ואקדמאים – משלבים ניסיון מעשי עם מחקר עיוני, ומעניקים לקורא פרספקטיבה ייחודית השוזרת בין תובנות מהשטח לבין ניתוח ביקורתי. הנחת המוצא שלהם היא שהכישלון בשבעה באוקטובר אינו תקלה נקודתית אלא נייר לקמוס לבעיות עמוקות ומתמשכות: הטיות חשיבה, כשלים תרבותיים וארגוניים, וטעות יסודית בהבנת “האחר”

לא על הכטמ"ם לבדו

במהלך שני העשורים האחרונים זינק בחדות היקף השימוש בכטמ”מים (כלי טייס מופעלים מרחוק) תוקפים, להבדיל מכטמ”מים לתצפית ולסיור בלבד, המצויים בשימוש מאמצע המאה ה־20. מגמה זו עוררה דיון בשאלה האם מדובר בעוד כלי מלחמה, המשתלב בכוחות הלוחמים לצד הכלים המסורתיים, או שמא תכונותיו הייחודיות יוצרות מהפכה בשיטות הלחימה ובלוחמה בכלל. הדיון בנושא הסלים בעקבות המלחמה בנגורנו־קרבך, המלחמה הראשונה שבה הופעלו כטמ”מים תוקפים בעצימות גבוהה במסגרת מלחמה עצימה בין צבאות מדינתיים. תיאורים רבים של המלחמה מציגים אותה כחד־צדדית ובה כטמ”מים תוקפים אזריים פגעו קשות בכוחות היבשה הארמניים, בעוד כוחות היבשה האזריים התקדמו בעקבות השמדת האויב מהאוויר וביססו את אחיזתם בשטח, תוך לחימה מעטה בלבד. האם המציאות של המלחמה אכן הייתה כזו? וגם אם כן – האם אפשר היה להשיג תוצאות דומות באמצעות מטוסי קרב מאוישים? הספר בוחן לעומק את מהלכי המלחמה ומציג מסקנה ברורה: אף שבלי הכטמ”מים התוקפים האזרים לא היו מנצחים, התיאור של ניצחון באמצעותם בלבד מוגזם. הכטמ”מים התוקפים תרמו רבות לניצחון, אך לא חסכו מכוחות היבשה קרבות עקובים מדם. כמו כן, מרבית תרומתם הייתה יכולה להינתן גם באמצעות מטוסי קרב מאוישים מתקדמים. עם זאת, לא הייתה לאזרים היכולת הכלכלית לרכוש ולקיים כוח אווירי בעל כמות מספקת של מטוסים כאלה, וכאן עיקר תרומתם של הכטמ”מים התוקפים – עוצמתם נחותה משל מטוסים מאוישים, אבל הם זולים מהם פי כמה ונוחים מהם לתחזוקה, לאחזקה ולתפעול ולכן צבא אזרבייג’ן יכול היה להצטייד בהם בכמות שהעניקה לו יתרון משמעותי במלחמה. ד”ר עדו הכט הוא עמית מחקר במרכז בס”א למחקרים אסטרטגיים, חוקר מלחמות המתמחה בסוגיית התפתחות ההגות הצבאית, תורות מלחמה ולחימה והתמודדותן עם המציאות של שדה הקרב. בין פרסומיו הקודמים: הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב: התפתחות ולקחים; מבצע “צלבן” (נובמבר–דצמבר 1941) – לחימה במרחב פתוח דליל בכוחות; הקרב באורטונה (20–27 בדצמבר 1943) – לחימה בשטח בנוי במלחמת העולם השנייה איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה.