הפוסט-מודרניזם והחשיבה הצבאית
בעוד שכלי החשיבה הפוסט-מודרניים מתאימים מאוד לניתוח התופעות שמאפיינות את העימותים של המאה ה-21, כגון טרור המתאבדים, הם אינם מתאימים לגיבוש פתרונות צבאיים קונקרטיים
מציג עמוד 126 מתוך 3055 תוצאות
בעוד שכלי החשיבה הפוסט-מודרניים מתאימים מאוד לניתוח התופעות שמאפיינות את העימותים של המאה ה-21, כגון טרור המתאבדים, הם אינם מתאימים לגיבוש פתרונות צבאיים קונקרטיים
במאמרו "כמה היבטים על מודיעין טכנולוגי" (מערכות 405, פברואר 2006 ) כותב ד"ר עזריאל לורבר שהטנקים הסובייטים שהשתתפו במלחמת האזרחים הספרד לצד כוחות הממשלה היו נחותים מהטנקים ששלחו הגרמנים לפרנקו. זו קביעה הרחוקה מהאמת, ומציאות שדות הקרב בספרד הוכיחה אחרת
עליונות מוחצת בים, כוח אש עדיף ומנהיגות מופתית הקנו לצלבנים ניצחון גדול על המוסלמים ביפו למרות נחיתותם המספרית הבולטת
בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים
מאז החל עידן של הרתעה גרעינית הדדית בין הודו לפקיסטן, למדו שתי המדינות בהדרגה ומתוך משברים לרסן את עימותיהן הקונוונציונליים. האם ניתן ללמוד מכך ומהמלחמה הקרה שנוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? לאו דווקא. הפוטנציאל להידרדרות בין הודו לפקיסטן עדיין קיים, ואין לדעת כיצד ינהגו מדינות אחרות החותרות להשיג נשק גרעיני אם יצטרפו למועדון הגרעיני
כיבוש הבופור ייזכר לעד בשל אמירתו האומללה של ראש הממשלה בגין כי בקרב הזה לא נהרג איש מחיילינו ואפילו לא נפצע. עם זאת ראוי הקרב הזה להיזכר בראש ובראשונה בשל הדבקות במשימה שהפגינו הלוחמים - אנשי סיירת גולני ופלוגת ההנדסה
בחודשים האחרונים מגבש הממשל האמריקני אסטרטגיה ביטחונית חדשה מול מדינות המפרץ הפרסי כדי "להכיל" את המשטר האיראני ולהגן על האינטרסים האמריקניים במרחב בתרחישי הסלמה מול טהראן. בין היתר כוללת האסטרטגיה הספקת מערכות אמל"ח מתקדמות למדינות המפרץ, ובמיוחד מערכות הגנה מפני טילים
מרגע הקמתו של הצבא האדום ראתה בו המפלגה הקומוניסטית של ברית-המועצות אחת מהזרועות המהפכניות שלה, ולכן גם אילצה אותו לאמץ תורות לחימה שעלו בקנה אחד עם הפרשנות שלה למרקסיזם. ההתערבות האידיאולוגית הבוטה הזאת הייתה הרת אסון לצבא האדום
הספר "חומת מגן שלי" הוא מועט המחזיק את המרובה. זהו סיפור מרתק על לחימה, על אנשים מול האש, על מנהיגות, על אובדן חברים ועל התמודדות. בגלל האופן שבו הוא מטפל בנושאים הכבדים האלה זהו ספר חובה לדרג המסתער בכלל ולאנשי החי"ר בפרט
הספר, מאת סון טסו, הוא המסכת הצבאית הקדומה בעולם. למרות זאת, גם כיום, כאלפיים וחמש מאות שנה לאחר כתיבתו, ניתן לראות בו מורה דרך רב חשיבות לעשיית מלחמה. האמרות שטבע החכם הסיני לא נס ליחן, והן בבחינת עקרונות יסוד שאינם משתנים בחלוף העיתים