ביקורת ספר: Rethinking Military Professionalism for the Changing Armed Forces.

מלחמות לוקחות זמן שלישראל אין

לרשות ישראל לא עומדים המותרות לנהל מערכות התשה ארוכות. מערכות משלימות כאלה יכולות להתרחש "על אש קטנה", אך רק לאחר שהאיום העיקרי הוסר. התמרון היבשתי הוא הכלי המיטבי להשיג את קיצור משך המערכה שכן הוא, יותר מכל אמצעי אחר, מציב איום של ממש על שרידותו השלטונית והתפקודית של האויב שבגינו מוכן הוא להפסיק את המערכה

רחפנים עידן חדש של לוחמה נגד אוויר

המהפכה הטכנולוגית מתאפיינת בממשקים מתרחבים והולכים בין התווך הצבאי־ביטחוני ובין האזרחי. עם החשיפה לעולם הרחפנים, קיימת עליית מדרגה ביכולת האזרחית להתערב ולשבש פעילות ביטחונית שוטפת ובכלל. במקום לבזבז זמן על "תקופת הסתגלות" לאיום ולהבנת משמעותו - יש להכיר בו על־פי הפוטנציאל הגלום בו ולא על־פי הביצוע בשטח עד כה

פרק שלישי: היזהרו מאידו של מרס — פרוץ המחאה בסוריה

פרק תשיעי: חזבאללה ולבנון — בצילה של המלחמה

תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל

משולחנו של גיורא סגל

היתרון האיכותי של צה"ל — לא על הטכנולוגיה לבדה

הפרקטיקה של "גם וגם": מודל להטמעת מדיניות פרדוקסלית על־ידי מנהלים

התפקיד המרכזי של המנהל בהטמעת הפעולה הארגונית לאור מדיניות פרדוקסלית ובשימורה הוא להעריך כל העת את הצורך הדומיננטי ברגע נתון אצל כל אחד מאנשיו בנפרד ושל כולם כקבוצה ולהתאים את הכלים המנהיגותיים והניהוליים שאותם הוא מפעיל כדי לענות על הצורך המתפתח

"עולים לאוויר": הטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות בארגון הצבאי

הטמעה של מערכת חדשה בארגון היא תהליך מורכב שלעיתים עשוי להימשך זמן רב. יש לגייס את הארגון הרלוונטי לסבלנות הארגונית הנדרשת ולמצוא פתרונות ביניים שיסייעו במניעת פגיעה בתהליכים הקיימים - בין אם הם ארגוניים, לוגיסטיים ובין אם הם מבצעיים