לְחַּיל את המוטיבציה – כיצד מניעים לוחמים לפעולה

האתגר: למוטיבציה חשיבות עצומה בלוחמה, ויחד עם כישוריו של החייל היא שקובעת כיצד ובאיזו איכות תתבצע על ידו כל פעולה. תיאוריות שונות (לדוגמה: פירמידת הצרכים של מאסלו, שני הגורמים של הרצברג ושותפיו, ה-Theory Determination-Self) יכולות לסייע למפקדים להניע את פקודיהם לביצוע משימה. על המפקדים לדעת היכן פקודיהם נמצאים על רצף פירמידת הצרכים, להבחין בין תנאים היגייניים למוטיבציה, לשקול כיצד לכוון את הפקודים למוטיבציה אוטונומית, וכל זאת בזמן שהם מחזקים מנגנונים של מוטיבציה נשלטת מבלי לשחוק את המוטיבציה הפנימית. את המניעים היוצרים מוטיבציה ניתן לסווג למניעים פנימיים (תפיסת האויב, ההנאה מלחימה, הרצון לשרוד, אידיאולוגיה) ולמניעים חיצוניים (המסגרת החברתית הקרובה, הלכידות החברתית, השייכות לארגון). על פי חלוקה זו, יש לבחון אם כל לוחם מגיע עם מוטיבציה אחת בלבד ללחימה, או שמא עם מספר מוטיבציות; אם ניתן לאפיין קבוצות שונות לפי המוטיבציות המובילות אותן ללחימה; ואם לסוג הלחימה יש השפעה על המוטיבציות המובילות.

התפתחות הלכידות הצבאית

האתגר: מושג ה״לכידות״ מרכזי וחשוב. הוא המקור העיקרי למוטיבציה של הפרט, הוא משפר ביצועים אפקטיביים ויש לו השפעה על צמצום תגובות קרב. בכל הקשור לגורם האנושי, לצד מושג המנהיגות, הוא המפתח המרכזי של הפסיכולוגיה הצבאית. יחד עם זאת, הוא קשה ומורכב להבנה, והתפתחות מדידתו במהלך השנים משקפת את השינוי באופן הגדרתו, את ההבדלים בתפיסה המקצועית של החוקרים שעסקו בתחום על־פני שלל דיסציפלינות במהלך השנים ואת סוגי הטכנולוגיות ושיטות המדידה שהשתנו.

כניסת מפקד לתפקיד

האתגר: חילופי מפקדים מהווים הזדמנות להחדיר תפיסות חדשות ורעננות לארגון. הם גם מספקים הזדמנות לקידום עבור הפרטים ביחידה. אולם הם עלולים לכלול איבוד של ידע ארגוני ופגיעה זמנית בהישגי היחידה ובלכידותה. המפקד הנכנס מתמודד עם אתגרים רבים כמו התנגדויות פנימיות, רצון ליצור שינוי ושיפור, מול ״טביעה״ בשוטף, צורך בלמידה רבה ועוד.

מבני חיל לבני אור: התפתחות תורת השריון של צה"ל

דבר העורך

ראיון מערכות: ”הכול צריך לעבוד כתזמורת מדויקת”

”כדי להבין היטב למה הגדוד והחטיבה פועלים כמו שהם פועלים כרגע, אילו תוכניות יש להם, מה טיב המודיעין, הסיוע האווירי וכדומה – צריך להבין את ההיסטוריה”. ראיון מערכות עם תא”ל (מיל׳) ד”ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במכון דדו ועורך הספר התפתחות הקרב המשולב בצה”ל: עבר, הווה ומבט לעתיד

העומק: משחיקה להכרעה

אומץ לב רב נדרש מן הנלחמים בחזית – הם שיפגשו את החיכוך הנורא של מסה מול מסה. מנגד, פעולות בעומק החזית או בעורף האויב מחייבות אומץ לב של מקבלי ההחלטות והיערכות תואמת. צבא שיש לו רצון להכריע, אומץ לקבל החלטות ומפקדה ייעודית כמפקדת העומק צריך להיות בנוי כראוי, מאומן היטב ואמיץ מחשבתית למצות את כליו – בשלב עיצוב ההיגיון האסטרטגי, בשלב התכנון האופרטיבי ובשלב הפעלת הכוח תוך כדי הלחימה

הרוצה להכריע ישמר בארגז הכלים שלו את הפעולה בעומק

לפעולת התמרון בעומק מורכבויות רבות שיש לנתח ולתת להן מענה. הפתרון הקל הוא לוותר מראש על פעולה שכזו. למרות הרצון הטבעי להביא להישג מרבי תוך הפעלת כוח מזערית ולהימנע ככל האפשר מנפגעים, יש לשמר ארגז כלים מגוון המאפשר גמישות בהפעלה

השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק

מבצע בעומק דורש תכנון אופרטיבי המתבסס על היכולות הלוגיסטיות של הצבא. מבצע מוצלח נועד לעמוד ביעדים מערכתיים־טקטיים כחלק מתוכנית מערכה רחבה יותר, והתכנון שלו כולל אפשרויות רבות ושורה של פתרונות מבצעיים לבעיות לוגיסטיות מרגע הטלת הכוחות ועד החבירה אליהם או הסגתם

מי שלא מעז

לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה. סקירת ספרו של חיים נדל המעז