סיכום

מבוא

מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה

בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.

בין טרור לגרילה

המאמר מנתח את דרכי הפעולה של אט"א - הארגון שנאבק בספרד כבר יותר מ־50 שנים להשגת עצמאות לחבל הבסקים - ומנסה לקבוע אם זהו ארגון גרילה או ארגון טרור

לשון מלחמה

לשון המלחמה ולשון הצבא הן התחום המוביל את ההצלחה הכבירה של תחיית הלשון העברית, החדרת מונחים עבריים לחיי היום־יום, יצירת עגה צבאית שברובה נקלטה גם מחוץ לצבא, החזרת שימושים רבים מאוד בראשי תיבות - כולם מאפיינים עתיקים של השפה העברית. שנים רבות לפני הקמת צה"ל ואפילו לפני הקמת הארגונים הצבאיים במחתרת, עמלו רבים על חידושים בתחום הצבאי, החל במחדשי העברית וכלה בסופרים הקלסיים. בן יהודה לבדו חידש, בין היתר, חייל, אקדח, רובה, פגז, תרגיל, תמרון. ואולם נותרו עדיין כמה מילים לועזיות בולטות בצבא שאיש לא מתכוון להחליפן, והפעם נעסוק באחדות מהן .

פלוגה ד

מוטה גור מספר את קורותיה של פלוגת צנחנים, פלוגה ד', במחזור מאי 1954. בספר מובאות קורות הפלוגה החל מהימים הראשונים לגיבושה באימונים ובפעילות מבצעית דרך מבצעיה בפעולות-התגמול בשנים 1956-1954 ועד להשתתפות לוחמיה כבודדים במבצע "קדש"

צה"ל והחינוך התיכוני

אם יכירו המוסדות האחראים בדחיפות הבעיה, עוד ניתן בידנו כיום לעצב מחדש את דמותו ואת אופיו של הנוער העובר דרך בית הספר התיכון ולהופכו לנושא בעול בהקמת האומה. ויש להזדרז בביצוע - השעה דוחקת

מלחמת "מבול אל־אקצא" – מלחמת רמצ'אן 1973 גרסת חמאס

חמאס היא תנועה אסלאמית הניחנת באורך רוח, מתוך אמונה שאללה הכריע את המאבק בפלסטין לטובת המוסלמים ולכן זו רק שאלה של זמן עד שישראל תחדל להתקיים. ניצחון מבחינתה איננו מונח צבאי אלא תודעתי ותרבותי אסלאמי. על כן המטרה צריכה להיות לא רק לפגוע בחומר, אלא לנסות ולפגוע ברוח הלחימה של חמאס באמצעות הבנת רכיבי תרבות ההתנגדות שלה

המוסד שהעפיל יהודים

למפעל ההעפלה הייתה השפעה מכרעת על יכולתה של המדינה בראשית דרכה להתמודד עם האתגרים שניצבו בפניה. עד הקמת המדינה הפליגו לארץ 64 אוניות מעפילים שנשלחו על־ידי המוסד לעלייה ב', רק מיעוטם פרצו את ההסגר. גם אלה שנשלחו לקפריסין הגיעו לארץ לאחר הכרזת העצמאות ותרמו את תרומתם להקמת המדינה

מערכות מסכמת שנה - תשפ"ב

כתב עת מבית "מערכות" קיבל הכרה אקדמית; ספר על אסטרטגיה ימית זכה בפרס יצחק שדה; מאמרים זכו בפרס הרמטכ"ל לכתיבה יוצרת; גיליונות נושאיים בשיתוף מפא"ת ופקע"ר; פינה לשונית חדשה; פודקאסטים בנושא לוחמה אורבנית ותפיסות; ספרים חדשים בחנויות הספרים ובאתר; מבט על מלחמת רוסיה-אוקראינה; וכמובן גיליונות חדשים של כתב העת סיכום שנת תשפ"ב ב"מערכות", מוזמנים לצלול פנימה