מציג עמוד 12 מתוך 809 תוצאות
מצביאים מוכשרים הם נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. מדינות רבות משקיעות מאמצים גדולים בהכשרת מצביאיהן, ודווקא בישראל, שקיומה תלוי במידה רבה באיכות ההנהגה הצבאית שלה, יש ליקויים רבים בתחום ההכשרה הזה. את הליקויים האלה צריך וניתן לתקן
האתגר: הופעתן של טכנולוגיות חדשות (דוגמת ה־data big ,שיפורים אלגוריתמיים, מחשוב בענן, שיפורים בתקשורת וחומרות קצה חזקות יותר מבעבר) מאפשרת סוגים חדשים של לחימה וקוראת תיגר על תפיסות היסטוריות של שדה הקרב. הטכנולוגיות החדשות משנות גם את עולם הפסיכולוגיה הצבאית ואת שלל הממשקים שבין פסיכולוגיה ובין צבא ולחימה. לפסיכולוגיה הצבאית המשתנה תפקיד חשוב עוד יותר בעידן הנוכחי, כאשר ההצלחה בשדה הקרב החדש מושפעת מהתפיסה והחשיבה האנושית בנוסף להישגיים צבאיים מסורתיים.
האתגר: דיון עומק בנוגע למנהיגות הצבאית בצה״ל – מהם מרכיביה, מהם האתוסים עליהם היא מבוססת ואיך היא משתנה ומתפתחת במשך השנים. תפיסות המנהיגות המוסדיות נשענות על מודלים מסורתיים של מנהיגות – הן מתייחסות למנהיגות כפעולה של היחיד, הן מדגישות תכונות ויכולות מסורתיות של מנהיגות ונשענות על מסורות, מבנים ואתוסים עמוקים בצה״ל. זאת בשונה מגישות חדשות של מנהיגות המתייחסות למנהיגות כתהליך משותף ומדגישות יכולות ומיומנויות חדשות הנדרשות לנוכח אתגרי המנהיגות בעת הנוכחית. במקביל, השינויים שחלו במאפייני העימותים, שינויים בחברה הישראלית בדגש על התגברות ערכים אינדיווידואליסטים וליברליים, שינויים במאפיינים ּ הארגוניים־תעסוקתיים של הצבא, שינויים טכנולוגיים והגברת הרשתיות מציבים בפני המפקד אתגרים מנהיגותיים חדשים, לצד אלו המסורתיים, ודורשים את השתנותה של המנהיגות הצבאית.
יצא לאור: גיליון חדש של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי / לוחמת משפט 2.0: תובנות ממלחמת רוסיה-אוקראינה וההקשר הישראלי / מערכות בשמע: הכושר הגופני כמרכיב חשוב בהכנת הלוחם למלחמה הבאה / 208 שנים לקרב ווטרלו / 82 שנים למבצע ברברוסה / השקת הספר משה דיין: התפתחותו של אסטרטג
"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / מאמר מאת מפקד המכללות הצבאיות היוצא, אלוף איתי וירוב, על הפעולה בעומק – הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד / לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס, טקטיקות של צמצום מרחק בין עמדות ועוד בקרב סטלינגרד / 1153 שנים ללידתו של אל־מהדי, האמאם ה־12, והקשר לאיראן שחפצה בהגמוניה כלל עולמית / 74 שנים לסוף מלחמת העצמאות – חזרה לגיליון מיוחד ולמאמר שמחבר מיתוס שנופץ
"מפנקסו של מג"ד" – 9 שנים למבצע "צוק איתן" / מודל ההתערבות הצבאית הסובייטית ב"אביב של פראג" והקשר למלחמה הנוכחית / טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה / חזרה אל הרצח בקולנוע צפון, ואיך "מערכות" קשורה לסיפור / 71 שנים למותו של אלוף יצחק שדה / כלים שלובים – הפרק הרביעי בסדרה: התקופה שסוף שנות ה־90 ועד מלחמת לבנון השנייה / סוללות נטענות לאלקטרוביליות בשדה הקרב העתידי / פרידה מהעורך והמתרגם פרופ' אמציה פורת
ממשיכים לסכם את שנת תשפ"ג. לפניכם מקצת מהפעילות שלנו בשנה החולפת, והפעם: הפרסומים הנוספים שיצאו מבין ידינו – קולות מלחמה: סדרת פודקאסטים על השירים והלוחמים של מלחמת יום הכיפורים / מערכות עורף / מערכות משפט / גיליונות כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי / מערכות עומק על שיח' יוסף אל־קרצ'אוי ומנגנון התחקור המטכ"לי / מערכות בספרייה: מפגשים עם כותבי הספרים והמאמרים של "מערכות" באוניברסיטת חיפה. חג שמח
רוסיה שואפת לחזור ולתפוס את המעמד שהיה לברית המועצות כספקית נשק מובילה למזרח התיכון. בינתיים לא עולה הדבר בידה בגלל שורה ארוכה של סיבות - החל משקיעת מעמדה כמעצמה עולמית ודרישתה לתשלום מיידי עבור משלוחי הנשק הנוכחיים ועבור חובות מן העבר וכלה בתחרות החריפה מצד מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות, כגון בלרוסיה ואוקראינה
ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה