הפתעה טקטית היא לא תרופת פלא
באביב 1918 יצא צבא גרמניה למתקפה גדולה אחרונה בחזית המערבית והפעיל בה טקטיקת לחימה חדשנית שהנחילה לו הישגים התחלתיים גדולים, אך לא את ההכרעה
מציג עמוד 12 מתוך 1405 תוצאות
באביב 1918 יצא צבא גרמניה למתקפה גדולה אחרונה בחזית המערבית והפעיל בה טקטיקת לחימה חדשנית שהנחילה לו הישגים התחלתיים גדולים, אך לא את ההכרעה
ביוגרפיה קצרה ונהדרת על מפקד יוזם, תחבולן ולוחמני, שידע כיצד להוביל אנשים אל תוך האש, וזכר שמה שיכריע בקרב בסופו של יום לא יהיו אמצעי הלחימה אלא האנשים המפעילים אותם.
מספרו של ליוטננט־קולונל ג'ון גאלבין עולה כי יוזמה והתקפיות הם ערכים מובילים בכוחות המוטסים. ניכר גם כי חולשתם המובנית של הכוחות המוטסים באמצעי לחימה ובעוצמת אש מחייבת אותם לנצל עד תום את יתרון ההפתעה, ולחתור במהירות למגע לפני שיתאושש האויב
משבר הקורונה לימד אותנו כי גם אם כלפי חוץ נראה היה כי העשייה בצה"ל התרחשה "יש מאין", היא התבססה על המשאב האנושי. ואולם כדי לאפשר זאת, על מפקדי צה"ל מוטלת החובה לעודד הטמעה ופיתוח של ערכים המאפשרים יצירה של תרבות מיטבית ולהסיר, לפי הצורך, חסמים ארגוניים
כבר בתחילת מלחמת העולם הראשונה הפעילו הגרמנים את אחד מחידושיה הבולטים ביותר: הפצצות אסטרטגיות באמצעות ספינות אוויר. ספינות האוויר כבר לא קיימות יותר, אך ההפצצות האסטרטגיות נותרו חלק בלתי נפרד מעולם המלחמה
אילו הצליחה תוכניתם של הבריטים לכבוש את מצרי הדרדנלים ולאחר מכן את קונסטנטינופול באמצעות נחיתה בחצי האי גליפולי, הם היו משיגים הכרעה מהירה במלחמת העולם הראשונה
היהודים התגייסו בהמוניהם לצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה - ובכלל זה לחיל האוויר - ושילמו מחיר דמים כבד. למרות זאת הם הואשמו בהשתמטות ובאי־נאמנות
כמה עשרות טייסי קרב יהודים לחמו בחיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה. למרות זאת דרכם הייתה רצופה מכשולים והתנכלויות על רקע אנטישמי
בגלל הנחות היסוד המוטעות שבהן דבק אמ״ן ב־1973 הוא כשל בהבנת המשמעות של היערכות צבאות ערב בשטח - היערכות שעליה היה לו מידע מקיף
ספרו של ג'ון ד' גריינג'ר, הלחימה על ארץ ישראל 1917( ,תל-אביב ובן- שמן, מערכות ומודן, 2012 )הוא תוספת ראויה למדף העברי הדל של ספרים שעיסוקם הוא הזירה הארץ ישראלית במלחמת העולם הראשונה