מציג עמוד 12 מתוך 486 תוצאות
אתגר ההגנה על נכסים וסודות צה"ל הולך ומתעצם בשנים האחרונות ומחייב שינוי עמוק בתפיסת ביטחון המידע והגנת הסב"ר ומעבר לניהול מערכה פרו־אקטיבית לשמירה על הסוד. מערכה כזו מכוונת למיצוי משאבי ההגנה ולניתובם למרחבים שבהם תוחלת הסיכון גבוהה, תוך חיזוק מרכיבי הגילוי, ההתערבות וכשירות המשרתים להתמודדות עם האיומים
בעשרות השנים האחרונות חל שינוי מרחיק לכת בערכים ובנורמות המוסריות של העולם. דברים שנחשבו נורמטיביים במלחמה רק לפני כמה עשרות שנים, כגון גירוש אוכלוסייה אזרחית והפצצת ערים, אינם קבילים כיום. עם זאת הטרור עלול להביא לנסיגה מכל ההישגים הערכיים של השנים האחרונות
ניתן לפתח תורת לחימה אפקטיבית של "קרב בזק", אך תורת לחימה כזאת אסורה שתהיה מבוססת כולה על יתרונות לכאורה של כלי זה או אחר. הסיבה : נטרול- ואפילו חלקי- על-ידי האויב של היתרונות הקרביים, הנגזרים מהעדיפות הטכנולוגית, עלול להביא לכישלון צורב בקרב - כפי שנוכח חיל השריון לדעת במלחמת יום הכיפורים. תגובה למאמרו של סא"ל אליעזר שנוולד, "בחזרה לקרב הבזק" (מערכות 376, אפריל 2001)
"קרב המכבש החטיבתי", כפי שכוּנה אחרי מלחמת ששת הימים, היה עלול להסתיים אחרת אילולא האיגוף שביצעה פלוגת שמשי בשטח דיונות שנחשבו בלתי עבירות – איגוף שפרץ את החסימה בדרך לתעלת סואץ. סיפור הקרב שבו השמידה הפלוגה קרוב ל־20 טנקי אויב, וסיימה אותו ללא נפגעים. על מקצועיות, רוח הלחימה והדבקות במשימה לאור המטרה
כל ניסיון להצביע על כיוונים צפויים להתפתחות תפיסת פיקוד משימה עלול להיתקל בגורל הצפוי למתנבא. באימונים ובהכשרות גוברת החשיבות של בקיאות בעלי התפקידים בתו"ל העדכני ושל שליטתם במושגים ובמונחים המקצועיים. כאן לעולם נחיה בתוך מתח ארבע קוטבי שבין המפקד המקצועי ובין המפקד בעל תחושת השליחות. כך או כך, נדמה כי פיקוד משימה הייתה ועודנה הגישה העדיפה להשגת ניצחון בשדה הקרב
מלחמת "חרבות ברזל" הציבה אתגר לתפיסות הנוגעות למוסר לחימה, והציפה מחדש דיונים על הרלוונטיות של כללי המוסר בה, ובפרט אלה הנוגעים לנפגעים אזרחיים. מפקדי צה״ל צריכים לחזור ולדבר על הצורך לשמור על ערכים. שיח כזה עלול אומנם להיות פחות פופולרי, אך עדיין הוא זה שיבנה אמון רב יותר בפעולה הצבאית, והוא המטרה שיש לבקשה
המפקדים מסתמכים יותר ויותר על מערכות שליטה ובקרה כדי לתכנן את מהלכיהם בשדה הקרב. אולם יש לדעת שהמערכות האלה מוסרות מידע חלקי בלבד בנוגע למציאות וכי האופן שבו מבין המפקד את המידע הזה ומפרשו עלול להיות מעוות. המתכננים של מערכות שליטה ובקרה צריכים להביא בחשבון את שני הסוגים האלה של עיוותי המציאות
גיליון מורחב זה הוא תוצר של המציאות המורכבת של העולם שלאחר 7 באוקטובר. לנוכח גיוסם של כותבות.ים ושופטים.ות בצו 8, הסבירות לעמוד בתוכנית המקורית של הוצאת הגיליון בזמן ירדה לחלוטין. כך נולד הרעיון להוציא גיליון מורחב שהוא למעשה שני גיליונות – גיליון חורף 2023 (6) וגיליון קיץ 2024 (7). במובן זה, הגיליון המורחב עומד בצילם של המאורעות שעברנו כולנו. עם זאת, מרבית המאמרים והמדורים נכתבו לפני המלחמה. בכך הגיליון הוא גם עדות להמשכיות המחקר בתחום וליכולתו לאסוף את עצמו, להתרכז, ולא להזדרז להסיק מסקנות אקדמיות לפני תקופה של עיבוד. הוא אינו גיליון בנושא המלחמה ואינו מתיימר לעסוק בה, גם אם יש בו אזכורים מסוימים והתייחסות מוגבלת למלחמה ולמציאות, וגם אם כולנו איננו כשהיינו
מחקר זה בוחן את חוויית השירות הצבאי של חיילים וחיילות על הקשת הטרנסית בצה"ל וחושף את דרכי התמודדותם בסביבה ארגונית היררכית זו. המחקר משתמש בפרדיגמה פרשנית־הבנייתית ומתבסס על ראיונות עומק עם 17 טרנסג'נדרים ששירתו בצה"ל בין השנים 2016, עת צה"ל הסדיר לראשונה את המענה לנושא, ל־2021. מהראיונות עלו שלוש תמות מרכזיות: חוויית היציאה מהארון בזמן השירות, לעיתים באופן חוזר ונשנה; הצבא כארגון מגדרי בינרי; ופרפורמנס ממוגדר בצבא. ייחודיות המחקר טמונה בהשמעת קולה של קבוצת מיעוט מודרת המצויה לרוב בשולי החברה, ובחשיפת האופן שבו המדיניות המוצהרת באה לידי ביטוי בתהליכי היטמעותם בצה"ל מנקודת מבטם של "בני הדור הראשון"