מטרופולין על שבר

השאלה היא לא אם תהיה רעידת אדמה הרסנית אלא מתי. עלינו לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להקטין את הפגיעות מרעידת האדמה. פעולה זאת כאמור תלויה בשיתוף פעולה ורצון טוב של גורמים רבים החל ממשרדי הממשלה, הרשות המקומית והאזרחים

מערכות הגנה

מיזם משותף ל"מערכות", לארגון חברי ההגנה וליחידת המוזאונים והמורשת של משרד הביטחון לרגל מאה שנים להקמת ארגון "ההגנה"

השלכות נורמטיביות של הפעלת מערכות נשק אוטונומיות חמושות: אתגר בשדה הקרב העתידי

ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והמלחמות הא־סימטריות שמאפיינות את מרבית העימותים הצבאיים בעשורים האחרונים, שינו משמעותית את אופן הלחימה וכֵּליה. את מקומן של העוצבות הלוחמות והלחימה הקונוונציונלית תפסו אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, בהם מערכות נשק אוטונומיות חמושות הנקראות בשם הגנרי "רובוטים קטלניים אוטונומיים" (Lethal Autonomous Robotics – LARs), והם נחלקים לשני תתי סוגים: מערכות נשק קטלניות שהן אוטונומיות לחלוטיןLethal Autonomous Weapons Systems) –LAWS ), ומערכות נשק קטלני חצי אוטונומיות Partially Autonomous Lethal Weapon Systems) – (PALWS. התפתחויות אלה מעלות סוגיות קשות בתחומים אחדים, ובעיקר בתחום האתי והערכי: עד כמה ניתן להשאיר בידי כטמ"מים (כלי טייס מופעלים מרחוק), או מערכות נשק אוטונומיות למיניהן, את ההחלטה הסופית להשמיד מטרה? האם פיתוח מערכות אוטונומיות לחלוטין ושימוש בהן אינם סותרים נורמות מוסריות ואתיות מקובלות, לפחות במדינות דמוקרטיות? ובמיקוד מקומי – האם יישום מערכות אלה אינו עומד בניגוד לערכי מסמך "רוח צה"ל", למשל הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם וטוהר הנשק? האם שיקולי רגישות לנפגעים (מכוחותינו) תביא לשימוש מופרז בכלים בלתי מאוישים, ועוד. על בסיס השוואה לנעשה בתחום זה בכמה מדינות מערביות דמוקרטיות ובגופים בין־לאומיים רלוונטיים, המאמר הנוכחי מתריע על העובדה כי בשדה הקרב העתידי (או כבר הנוכחי) יהוו הדילמות הללו את האתגר העיקרי בפני מקבלי ההחלטות הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני, כמו גם בפני דעת הקהל הרחבה בישראל. המאמר מציג את מצב ההתפתחויות בתחום זה בישראל ובחו"ל, ודן בדילמות העיקריות הנובעות מהתפתחויות אלה.

השפעת התאוריה הצבאית הרוסית על בניין הכוח

ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

על החשיבות בהבנת המקורות התרבותיים של המחשבה וההתנהגות האסטרטגית של חזבאללה / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב / מאמר חדש על פודקאסטים יומיים במצבי חירום / 18 שנים לסיום מלחמת לבנון השנייה / 77 שנים לעצמאותה של הודו, חזרה למאמר שנכתב חמש שנים לפני שקיבלה אותה

אתגרי הלמידה וההכשרה של הקצונה בצה"ל

לקחים ממג״ד למג״ד

הכותב קורא לשיח מקצועי בין מפקדים מכהנים לבין עמיתים ופקודים בעבר ובהווה

מלחמות כבר לא קורות בחורף? (פודקסט)

"בניהול מלחמה בחורף קשיים רבים - גשם, ערפל, רוח, קור ובוץ. הם משפיעים הן על החיילים, והן על רק"ם ועל שאר הכלים, וצריך להיות מודע לאתגרים הללו ולאופן שבו מתמודדים עימם". איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף? רס"ן שחר הלר, ראש המכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה ודוקטורנט בחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על מאפייני הלחימה בחורף

ספר: מסעי קובפאק קורות חטיבה פרטיזנית

משחקי מלחמה כמגבירי למידה בהכשרות הפיקוד

משחקי מלחמה הם מתודולוגיה לבחינת רעיונות, תפיסות ותורות לחימה, תוכניות מבצעיות וקבלת החלטות. הם מעודדים חשיבה ביקורתית והערכת יכולות. בעוד שבהשתלמויות מקצועיות שנערכות בצה"ל הולך וגובר השימוש במשחקי מלחמה מבוססי סימולטורים, חלק מהכשרות הפיקוד והמטה מצויות הרחק מאחור