תוכן העניינים

כמעט שנה לקורונה - כיצד מתמודד צה"ל ומה הלקחים ליום שאחרי

"אני רואה את המערכות שלנו, את הקשר עם המפקדים, את הקשר עם המערכת האזרחית ואת המוכנות הבסיסית שלנו - כמשהו שאפשר להתגאות בו". כמעט שנה לפרוץ מגפת הקורונה - ריאיון מערכות עם תא"ל ד"ר טריף בדר, קרפ"ר היוצא

האם נכון לוותר על המפעיל האנושי במערכות לחימה אוטונומיות

עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות ומורכבות המערכות האוטונומיות נשמעת לאחרונה הטענה שאין יותר צורך באדם לשם הפעלת המערכות. ואולם הניסיון בהפעלת מערכות מסוג זה במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ב־20 השנים האחרונות, מוכיח אחרת

טסים מחוץ לקופסה: הובלת בניין כוח במערכי הכטמ"ם

נוכחות גוברת של כוחות חדשים בשוק העולמי מאפשרת לאויב "רף כניסה" תקציבי וטכנולוגי נמוך מבעבר ויוצרת אתגרים חדשים למערכת הביטחון. אתגרים אלו מניעים את מנהלת מל"טים לספק פתרונות בקדמת הטכנולוגיה במטרה לשמר את היתרון האיכותי של צה"ל, להוביל את תחום הכטמ"ם בעולם וכפועל יוצא לקדם את התעשיות הביטחוניות בעסקאות ייצוא

מלחמת לבנון השלישית לקראת השתנות הרעיון המערכתי של חזבאללה

יש סימנים לכך שחזבאללה עובר מאסטרטגיה של אי־הפסד בעימות עתידי עם ישראל לאסטרטגיה של קיצור המערכה - בין היתר באמצעות ייזום מהלכים יבשתיים. מכאן דיבורי ההנהגה שלו על תוכניות ”לכיבוש הגליל"

כוח המוח

לא מכבר צוין יום השנה ה־60 לפטירתו של אלוף יצחק שדה. זו הזדמנות לחזור להגותו הבלתי קונוונציונלית שתרמה תרומה גדולה לניצחון צה”ל במלחמת העצמאות ולתקומתה של מדינת ישראל

מסוק הקרב -מערכת נשק ייחודית בשדה המערכה

ההיסטוריה הצבאית משופעת בדוגמאות של פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים, שהפעלתם הנכונה חייבה חשיבה חדשה ומסגרות חדשות, לרוב- בשל שמרנותו של הממסד הצבאי - משתלבים בתחילה הפיתוחים המהפכניים בתוך המסגרות הקיימות, ובשל כך אין הם מנוצלים במידה האופטימלית, המסוק הוא דוגמא לפיתוח כזה, ומאמר זה מציע דרך לניצול מושכל יותר שלו

מערכות מסכמת שנה - תשפ"ב

כתב עת מבית "מערכות" קיבל הכרה אקדמית; ספר על אסטרטגיה ימית זכה בפרס יצחק שדה; מאמרים זכו בפרס הרמטכ"ל לכתיבה יוצרת; גיליונות נושאיים בשיתוף מפא"ת ופקע"ר; פינה לשונית חדשה; פודקאסטים בנושא לוחמה אורבנית ותפיסות; ספרים חדשים בחנויות הספרים ובאתר; מבט על מלחמת רוסיה-אוקראינה; וכמובן גיליונות חדשים של כתב העת סיכום שנת תשפ"ב ב"מערכות", מוזמנים לצלול פנימה

היעדרה של אמנה בין־לאומית המסדירה פעילות התקפית במרחב הקיברנטי

בכוחם של אירועים משמעותיים בזירה הבין לאומית להביא את דרגי מקבלי ההחלטות לנסח ולאשרר אמנות בין לאומית. חשוב כי מקבלי ההחלטות הישראליים במערכת הביטחונית ומחוצה לה ישאלו מה יכולה להיות המשמעות של חתימת ישראל על אמנה בין־לאומית שתגביל את השימוש בסייבר ככלי התקפי, בין אם מרצון או כתוצאה מלחץ בין־לאומי, ומהם האינטרסים הישראליים שחשוב שיישמרו ויקודמו במסגרתה

מחשבות לבעיית התכנון הצבאי

יש לומר ברורות: התכנון הצבאי איננו בגדר מדע מדויק: אין הוא דומה לאחד המדעים הטכניים, אף לא לתכנון בשטח טכני מובהק