מציג עמוד 12 מתוך 253 תוצאות
האמריקנים לא הפסידו באפגניסטאן או בעיראק – הם ניצחו. השגיאה שלהם הייתה טמונה במחשבה כי יצליחו למגר את האיומים העתידיים באמצעות שינוי תרבותי עמוק של מדינות אלה. מניסיונן של ארצות־הברית ושל ישראל אפשר ללמוד כי על אף שיש להימנע מהן ככל האפשר, מלחמות הן חלק מן ההכרח האנושי והגאופוליטי
כחלק מצמיחת ענף החלל, חלה מגמת פיתוח מחשבי קצה המותאמים להתקנה בקרב מערכות המוצבות בחלל, ובכללן לוויינים. מגמה זו טומנת בחובה יתרונות רבים, ובהם היכולת להטמיע מודלים של בינה מלאכותית בקרבם, שצפויה להוביל לשינויים מהותיים באופן שבו מידע הנאסף בחלל מעובד ונשלח לכוחות בשדה הקרב. לצד זאת, השימוש בבינה מלאכותית צפוי לשנות את מצב אבטחת הסייבר שלהם ושל שירותיהם, באופן המחייב חשיבה מעמיקה על החולשות והאיומים החדשים שהטכנולוגיה צפויה להציב
החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת. שפה זו נדרשת לצורך בניית היכולות והפעלתן, בהתאמה למאפייני הסביבה ולהתפתחותו של שדה הקרב העתידי
בעולם העסקים, שם עוסקים בענייני כספים, אוסר החוק להשתמש בשפה שאינה בהירה ותמציתית. ואילו בצה"ל, שם עוסקים בדיני נפשות, פורחת לה שפת ג'יבריש, שלרוב מחפה על רדידות המחשבה ועל בורות
יורם שוויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי INSS מסביר בראיון ל"קול המערכות" על המחשבה המערבית השגויה שצריך פרובוקציה או עילה מקדימה לפעולות טרור, כמו זאת של אל־קאעדה ב־11 בספטמבר 2001 או של חמאס ב־7 באוקטובר 2023. שווייצר מדבר על התפתחות שני ארגוני הטרור, ועונה על השאלה האם חמאס הוא באמת דאעש?
המעבר למשחקי מלחמה מותאמי עידן אינו עוד אפשרות טכנולוגית נחמדה אלא הכרח אסטרטגי מיידי, והבדלי הגישות – הישנה והחדשה – נע בין “אולי יהיה בסדר” ל”אנחנו יודעים בדיוק”. העתיד של הביטחון הלאומי תלוי ביכולת שלנו לעבור מאינטואיציה למדע, מניחושים לנתונים ומתקווה לידיעה
