מציג עמוד 12 מתוך 703 תוצאות
"אנחנו מזהים רחפני אויב רבים, וצריך להיות מוכנים לקבל אותם. באחד האירועים רחפן אויב הטיל עלינו חימוש. הכוחות לא הסתכלו למעלה, לא היו מוכנים לזה, והוא הצליח להגיע ממש מעל הכוחות שלנו". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים, על אחד האתגרים של ההגנה בזמן המלחמה בעזה. בריאיון ל"קול המערכות" מדבר אל"ם סימסולו על הגנה במבצעי לחימה שונים, ועל טכניקות שונות של הגנה בקרב
"בכל המלחמות והמבצעים שהשתתפתי, מעולם לא ראיתי למידה מבצעית שיטתית כמו שנעשית עכשיו בכל הרמות - מרמת הפלוגה ועד לרמת החטיבה. הלמידה קורית בכל יום וגם אם יש קושי פיזי לאנשים להגיע היא מתבצעת בדרכים שונות, והלקחים עוברים הלאה". סא"ל אושיק אזולאי, קצין הלמידה של חטיבת הנח"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על מה מאפיין את החטיבה בלחימה הנוכחית ועל הלמידה המבצעית של החטיבה במלחמה
כדי להכתיב לאויב את מהלכיו ולערער את שיווי משקלו, אין הכרח שהעוצמה הכוללת בקרב נתון תעלה על עוצמת האויב באותו קרב. אם ניתן יהיה לנצל כראוי את איכות כוח האדם, את גורם הזירה ואת גורם התנועה, ניתן אף בתנאים של יחסי כוחות כוללים לא נוחים להגיע למצבים שבהם תושג עדיפות מקומית בנקודות התורפה ובנקודות המפתח. על־ידי כך יוכרע האויב ותבוצע המשימה
במאמר זה נבחנה רג'ימנט הריינג'רס ה־75 – דרך אופן ההתפתחות שלה, השיטות שבהן היא בוחרת להתאמן ואף באמצעות ניתוח של אחת הפשיטות שביצעה, כדי להבין מה יכול צה"ל ללמוד מניסיונם
אנשים בסימן אתגרי המנהיגות של התר"ש השאלה שבכותרת זוכה פעמים רבות לתגובה צינית בקרב מפקדים, אולם היא משקפת את הצורך של הארגון להבין במדויק את רצונותיהם של האנשים ולהתחשב בהם. זאת כחלק מההתמודדות הארגונית והפיקודית עם התהליכים הכרוכים בתר"ש "גדעון"
לפני שמדברים על לייזרים רבי עוצמה ליירוט לוויינים בחלל - פיתוח שצפוי בעתיד הלא רחוק - חשוב להבין שעדיין לא מוצה עד תום הפוטנציאל הצבאי של הרבה מן הפיתוחים שכבר קיימים בשוק
בכל ארגון, סמלים וארטיפקטים הם ביטויים מוחשיים לערכים ומשמשים כלים לבניית זהות ולכידות. ההתבוננות בפלוגת הסיוע המנהלתי הקרבי אינה רק קריאה להבין את מה שהתרחש ב"חרבות ברזל", אלא תובנה עמוקה בנוגע לאופן שבו זהות מבצעית מתעצבת מתוך חיכוך, צורך ואנשים
אף שהשימוש בנשק רקטי תלול מסלול אינו חדש, הולכת ונוצרת באמצעותו צורת לחימה חדשה ומאוד מסוכנת לישראל, שאותה יש להבין ומולה יש להיערך הן בהיבט ההתקפי והן בהיבט ההגנתי
הספר ”סערת המלחמה“ של אנדרו רוברטס )דביר, 2011 )הוא סיכום רהוט וקולח של מלחמת העולם השנייה, אך כמו ספרים דומים רבים מתעלם מהאספקטים הטכנולוגיים של המלחמה ובכך פוגם ביכולת הקורא להבין את האירועים
בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.