מציג עמוד 12 מתוך 2569 תוצאות
האם האמרה "חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות" רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם
"היום מדברים על סכנה שאם תהיה מערכה בצפון גורמים שיעיים ינהרו הנה. בגלל אי החיבור של שמן ומים בין הסלפיה־ג׳האדיה הסונית – שהיא האויב העיקרי שלהם – אני לא בטוח שנראה הצטרפות והתלכדות. אבל הגירוי של מוסלמים שנרצחים בהמוניהם, כפי שהם רואים באל־ג'זירה ובמקומות אחרים, והחולשה המוקרנת של ישראל, עלולה לפתות אותם להיכנס ולפעול ללא קשר לשיעה". יורם שויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה. על הרעיון, הסכנה והאיומים של ארגוני הטרור השונים בעקבותיה
כוחות הלוגיסטיקה הם הבטן הרכה של כל צבא מודרני, אבל גם חוליה קריטית שבלעדיה הכוחות הלוחמים אינם יכולים לפעול. באמצעות טכנולוגיית נחילי רחפנים – הזולה יחסית – אפשר לספק הגנה מתקדמת לכוחות אלה
המחסור בכמות ובאיכות הנתונים מציב מכשול מהותי להטמעה של בינה מלאכותית בתחום הביטחון. השימוש בבינה מלאכותית צריך להיעשות לצד מנגנוני בקרה ופיקוח אנושי ומתוך הימנעות מהסתמכות יתרה על הטכנולוגיה. לצד היתרונות הרבים של הבינה המלאכותית, היא עדיין לא בשלה להחליף את שיקול הדעת האנושי בתחומים מורכבים ובעלי השלכות מהותיות לביטחון ולאסטרטגיה מדינית וצבאית
המאמר מנתח את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענת הכותב, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. המאמר קורא לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות
דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין
מול אתגרי כוח האדם המחריפים של צה"ל, המחיר של דחיית מועמדים מתאימים לטיס יהפוך מהותי. אפשר למזער מחירים אלה על ידי השקעה במחקר וחקר ביצועים, כמו גם שינוי פרדיגמה ודיוק רמות ההמלצה הרפואית ורמת הסמך שבה היא ניתנת
ספרו החדש של מרדכי נאור, "הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי" (מערכות והוצאת מודן, תשע"ב) מסביר את סוד קסמו של דורי בעיני בן־גוריון בפרט ובעיני בני דורו בכלל
הסיכויים של צבא גרמניה לנצח בסכסוכים צבאיים יישארו תלויים במידה רבה בעוצמה הקרבית של חיל הרגלים ובמוכנותו המבצעית
