מציג עמוד 12 מתוך 370 תוצאות
מרצון לשרוד ועד לשאיפות למיצוב כמעצמה. עדיין לא ידוע איזו צורה תלבש הברית החדשה בין הודו, איחוד האמירויות, ארצות־הברית וישראל, אך ברור שהיא מסמלת שלב חדש במרוץ הכלכלי העולמי. ישראל ושכנותיה ירוויחו מכך שהמעצמות, ובמיוחד מעצמה כמו הודו, מכירות ביתרונות של פעילות אקטיבית בזירה המורכבת של המזרח התיכון
בכוחם של אירועים משמעותיים בזירה הבין לאומית להביא את דרגי מקבלי ההחלטות לנסח ולאשרר אמנות בין לאומית. חשוב כי מקבלי ההחלטות הישראליים במערכת הביטחונית ומחוצה לה ישאלו מה יכולה להיות המשמעות של חתימת ישראל על אמנה בין־לאומית שתגביל את השימוש בסייבר ככלי התקפי, בין אם מרצון או כתוצאה מלחץ בין־לאומי, ומהם האינטרסים הישראליים שחשוב שיישמרו ויקודמו במסגרתה
האינתיפאדה מתנהלת לא רק בשטח, אלא גם באינטרנט, שמשמש כזירה להפצת תעמולה וכזירה למלחמות האקרים. אירועי ה-11 בספטמבר חשפו שימוש נוסף לאינטרנט: אמצעי להעברת מידע מוצפן ממפקדות הטרור אל הטרוריסטים
את הלקחים שאושרו בסוף תהליך תחקור "תִּחְיֶה" המערכת הצבאית שנים ארוכות, ועמם תצא למערכה הבאה. לכן יש להקפיד שכל תחקור יהיה מקצועי, נטול פניות, חד וברור, לצד קבלת החלטות זהירה באישור הלקחים
בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה
אחת הסיבות המרכזיות להצלחתו הגדולה של צה"ל במלחמת ששת הימים הייתה גיבושה של תורת לחימה רלוונטית לזירה ולאויב. מאופן גיבושה של התורה הזאת ראוי ללמוד גם היום
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. הוות"ת הכירה בכתב העת כעומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. הוות"ת הכירה בכתב העת כעומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל
בקרב החוקרים במערב התגבש קונסנזוס שלפיו השמדת הכור אוסיראק הזיקה יותר מאשר הועילה, אך זו תפיסה פשטנית: הפצצת הכור הייתה חלק ממערכה רחבה שקנתה לישראל זמן יקר, וגייסה את התמיכה הבין־לאומית שלבסוף חיסלה את האיום העיראקי
הפוטנציאל הגולמי בפיתוח תפיסה פרדוקסלית בנוגע לתפקיד היועץ הארגוני היא זירה חדשה לבחינת הפרקטיקה העכשווית והמתפתחת של המקצוע. כפי שמושגי הפרדוקס מתחילים להופיע בצורה גוברת בספרות הניהולית והמחקרית, עלינו כאנשי מקצוע לבחון את המשמעויות האפשריות עבור הפרקטיקה המקצועית