ברכת שר הביטחון משה דיין

ההתרעה כמושג יסוד בתפיסת הביטחון

התרעה אסטרטגית אמורה לתת לצה"ל לא רק התרעה אופרטיבית באשר למלחמה, היקפה ומקומה, אלא גם לאפשר לו תכנון מדורג נכון ובזמן של המערכה הבאה

מלחמת לבנון השנייה והתקופה שקדמה לה

האם הניסיון של צה”ל ממלחמת לבנון השנייה מצריך עדכון משמעותי בתפיסת הביטחון של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי היום בטיוטת המטה לביטחון לאומי

בעיות הביטחון של ישראל בשנות ה-80 (מערכות 271-270, אוקטובר 1979)

השפעת הקומפלקס הצבאי-תעשייתי על גיוס חדשנות טכנולוגית אזרחית לשימושים ביטחוניים

משלהי המאה ה־20 החלה נדידה של ההגמוניה הטכנולוגית מהמגזר הביטחוני לאזרחי. נדידה זו חלה בעקבות דעיכה משמעותית במלחמות בין מדינות, ובעיקר בין המעצמות, עלייתן של חברות הסטארט־אפ וצמיחתן המהירה של ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אפל ומטא. במדינות שבהן קומפלקס צבאי־תעשייתי נרחב ומערכת ביטחון מתקדמת, הביא התהליך להבנת הצורך הביטחוני בגיוס טכנולוגיה אזרחית חדשנית לשימושים ביטחוניים. הבנה זו הניעה את מערכות הביטחון לתור אקטיבית אחר חדשנות טכנולוגית אזרחית, והניעה שינוי עמוק בפרדיגמת החדשנות של מערכת הביטחון, שעיקרו מעבר מחדשנות סגורה לפתוחה

מודקאסט: כישלון המודיעין בהתראה למלחמה (זמין בשמע)

ב־7 באוקטובר 2023 חוותה ישראל את אחד הכישלונות הקשים בתולדותיה – מתקפת חמאס שהפתיעה את מערכת הביטחון והמודיעין. איך ייתכן שמדינה עם יכולות המודיעין מהתקדמות בעולם לא הצליחה להתריע בזמן?

אליהו גולומב - המפקד הבלתי מוכתר של ההגנה

אליהו גולומב ראוי להיקרא שר הביטחון של המדינה שבדרך. הוא לא זכה לראות בהקמת המדינה, שנולדה שלוש שנים לאחר מותו. עם זאת, הכוחות שהשקיע הניבו פרי - צה"ל שנולד מתוך ההגנה

האם המדע אכן תורם לביטחון הלאומי הישראלי ככל יכולתו?

סקירה היסטורית ממבט אישי של שיתוף הפעולה בין אנשי מדע למערכת הביטחון הישראלית לפני הקמת המדינה ואחריה

אילוצי המשאבים התקציביים ותהליכי ההתעצמות

מדיניות הביטחון של ברה"מ במלחמת יוה"כ