מציג עמוד 119 מתוך 6428 תוצאות
ההמלצה שבכל מלחמה עתידית על צה"ל להימנע ממלחמת תנועה ולשאוף להשיג הכרעה באמצעות אש מדויקת נובעת מהאויבים הרבים שקמו לרק"ם, אך מתעלמת מכך שקל לשבש אש מדויקת מרחוק ושרק במלחמת תנועה יכול צה"ל להביא לידי ביטוי את עליונותו. הפתרון לדילמה זאת הוא הקמת עוצבות מסוקים
ההפתעה של לוחמי השריון הישראלים מהופעת טילי הסאגר, כמו גם כישלונו של המודיעין הישראלי להתריע כראוי על מלחמת יום הכיפורים לא נבעו ממחסור במידע אלא מאי ניצולו הראוי של מידע שהיה זמין
מאמר זה מספר את סיפורן של יחידות חיל הים שהגנו על הדייגים ושמרו על הריבונות הישראלי בכינרת עד לשחרור הגולן במלחמת ששת הימים
בעקבות מלחמת לבנון השנייה גוברת הדרישה בצה“ל לחזור לשיח פשוט וברור. למגמה הזאת יש חשיבות רבה, אולם היא טומנת בחובה גם מחירים ארגוניים. המאמר דן בהשפעת השפה על החשיבה ובמחירים של שימוש גורף בשפה פשוטה בצה“ל
הסיפור של גדוד 93 ושל רן גוטפריד בקרב על נפח הוא עדות ממקור ראשון למחיר ההפתעה במלחמת יום הכיפורים. ההפתעה הייתה לא רק במישור האסטרטגי – עצם פרוץ המלחמה – אלא התבטאה היטב גם ברמה הטקטית
"אנחנו משולבים באופן מלא בתמרון – גם בקווי הגנה וגם במהלכי התקיפה. היתרון של חיל הים הוא הזמינות. למשל האפשרות למקם במהירות רבה סטי"ל שיזוז מנקודה לנקודה, יעשה תצפית בזמן אמת וייתן חיפוי באש". אל"ם ברוך חביב, רמ"ח תו"ל בזרוע הים, בריאיון ל"קול המערכות" על מה שמאפיין את פעילות חיל הים במלחמת "חרבות ברזל" ועל הלימוד המבצעי של החיל במהלך המערכה
מאמר חדש על לקחים ממלחמת לבנון הראשונה ו"חרבות ברזל" / 13 שנים להפעלה המבצעית הראשונה של "כיפת ברזל" – הקשרה המבצעי, מעמדה הייחודי, התפתחות יכולותיה והמבט לעתיד / מאמר על ההכרח בשינוי עמוק בתחום היוזמה בדרג הטקטי / החסם התפיסתי המערבי בהבנת העולם המוסלמי / פודקסט בנושא מה הופך אוגדה למצליחה / 28 שנים למבצע "ענבי זעם": שיטת "שדה הקרב הריק", הסתננות ושהייה ממושכת בשטח כאשר הנשק הוא מכשיר קשר ומשקפת
עלה לאוויר! גיליון 6–7 של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין מערכות ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל / לאחר הסיכולים האחרונים של בכירי חמאס וחזבאללה – פודקסט על סיכולים ממוקדים ועל הקריטריונים לביצועם / בעקבות האירועים בשדה תימן ובבית ליד – על האזור האפור ביחסי צבא-משטרה / 110 שנים למלחמת העולם הראשונה
תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית
רוב המסתננים הערבים בין שלהי מלחמת השחרור למבצע קדש חדרו למדינת ישראל כדי להתיישב מחדש באזורים שמהם נמלטו או למטרות כלכליות - שוד, גניבה והברחות. אולם אף שהפעולות האלימות ממניעים לאומיים היו מיעוט, הן הטביעו את חותמן על התקופה כולה. לרוב הישראלים שחיו באותה עת זכורות השנים האלה כ"תקופת הפדארין" - המסתננים שחדרו למטרות רצח וחבל